לא רק בעיה באוזניים: המחקר שחושף את הסכנה בירידה בשמיעה

בכל משפחה יש מישהו שאומר "אני שומע מצוין, אתם ממלמלים". הטלוויזיה אצלו בעוצמה 40, בשיחה סביב השולחן הוא מהנהן במקומות הלא נכונים, ואת בדיקת השמיעה הוא דוחה כבר שלוש שנים. עד עכשיו, הדחייה הזאת נתפסה בעיקר כעניין של נוחות: "עדיין לא נוח לי ללכת לבדיקת שמיעה". אלא שמחקר שפורסם ב-13 באוקטובר בכתב העת The Lancet Healthy Longevity הופך אותה לעניין רפואי מרכזי.

חוקרים איחדו נתונים של 13,851 משתתפים משלושה מחקרי עוקבה ותיקים באוסטרליה, באיסלנד ובארצות הברית, שבהם השמיעה נמדדה בבדיקה ולא בדיווח עצמי. ככל שירידת השמיעה הייתה חמורה יותר, כך עלה הסיכון למות בתקופת המעקב: 19% יותר אצל מי שירידת השמיעה שלו קלה, 55% יותר בירידה בינונית ו-56% בירידה חמורה. הסיכון למות ממחלות לב וכלי דם עלה גם הוא.

ומה הממצא החשוב ביותר במחקר הזה?

אצל מי שהשתמש במכשיר שמיעה, התמותה הכללית הייתה נמוכה ב-9% והתמותה ממחלות לב וכלי דם הייתה נמוכה ב-15%, לעומת אנשים עם ירידת שמיעה דומה שלא השתמשו במכשיר. כדי לבדוק אם הממצאים חוזרים על עצמם, החוקרים בחנו את אותה שאלה בקרב 50,277 נורבגים ממחקר נפרד לגמרי, וגם שם נמצאה מגמה דומה.

אבל לפני שרצים לקנות מכשיר שמיעה, חשוב להדגיש שמדובר במחקר תצפיתי, שיכול להראות קשר בלבד. החוקרים עצמם מגדירים את ניתוח מכשירי השמיעה כראשוני. ההסבר הפשוט ביותר לחלק מהממצא הוא שמי שמרכיב מכשיר שמיעה הוא ממילא אדם שדואג לבריאותו, ולפעמים גם אמיד יותר. אי אפשר להסיק מהנתונים האלה שהמכשיר עצמו מאריך חיים.

ובכל זאת, יש סיבות טובות לחשוב שלפחות חלק מהקשר אמיתי. ועדת הלנסט למניעת דמנציה, שמסכמת את הראיות אחת לכמה שנים, מייחסת לירידת שמיעה לא מטופלת כ7% ממקרי הדמנציה בעולם, והיא נחשבת לאחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר שאפשר לשנות. בניסוי מבוקר מ-2023, שבו כמעט אלף מבוגרים בני 70 עד 84 חולקו באקראי לקבוצת התערבות שכללה מכשירי שמיעה או לקבוצת הדרכה כללית בבריאות, לא נמצא הבדל בקבוצה כולה. אבל אצל המשתתפים שהיו בסיכון גבוה לירידה קוגניטיבית מלכתחילה, ההתערבות האטה את הירידה ב48% בתוך שלוש שנים.

המנגנון לא דורש מעבדה כדי להבין אותו. מי ששומע פחות יוצא פחות מהבית ומוותר על ארוחות עם חברים, כי קשה לו לעקוב אחרי השיחה. המוח שלו עובד קשה יותר על פענוח צלילים ומשקיע פחות משאבים בזיכרון. ירידה בשמיעה קשורה גם לסיכון מוגבר לנפילות, בין היתר בשל הקשרים בין מערכות השמיעה, שיווי המשקל וההתמצאות במרחב. בדידות, פחות תנועה, יותר נפילות ופחות גירוי למוח. כל אחד מאלה הוא גורם סיכון בפני עצמו, וירידה בשמיעה עלולה להשפיע על כמה מהם במקביל.

רבים מרכיבים משקפיים בגיל 45 בלי לחשוב פעמיים. מכשיר שמיעה, לעומת זאת, נתפס לא פעם כ"הודאה בזקנה", ולכן אנשים מגיעים אליו רק שנים רבות אחרי שהיו צריכים. בינתיים המכשירים השתנו מאוד: הם קטנים, חלקם כמעט בלתי נראים, מתחברים לטלפון ומתאימים את עצמם גם לסביבות רועשות כמו מסעדה. בישראל קיימת גם זכאות להשתתפות במימון מכשירי שמיעה במסגרת סל הבריאות, וכדאי לברר בקופת החולים את התנאים העדכניים.

אז מה כדאי לעשות כבר השבוע?

בדיקת שמיעה היא בדיקה פשוטה, בלי כאב ובלי הכנה מיוחדת, ואפשר לקבוע אותה דרך קופת החולים. בגיל מבוגר כדאי לשקול בדיקה תקופתית, במיוחד אם יש חשד לירידה בשמיעה, משום שהפגיעה מתחילה לעיתים בצלילים הגבוהים, ואנשים לא תמיד מרגישים אותה עד שהיא מתקדמת.

ואם מישהו במשפחה הגביר שוב את הטלוויזיה השבוע, זה לא רק עניין של נימוס. זה עניין של לב ושל מוח, ותור לבדיקה לוקח רק כמה דקות לקבוע.