רוצחים המבצעים ירי המוני נתפסים לרוב על ידי הציבור כ"חולי נפש". אחרים טוענים כי משחקי ווידאו אלימים מעודדים את הרוצחים לבצע את המעשים הנתעבים, ואחרים טוענים כי יש לתפוס ולכלוא כל אדם שמגלה התנהגות מדאיגה שיש בה מן הפוטנציאל לבצע רצח המוני בשלב כלשהו. האם הטענות האלה מבוססות, האם הן קרובות למציאות? חוקרים ומדענים חקרו את הטענות האלה במשך עשורים, אלו הן מסקנותיהם.
לפי חוקרים, התשובה היא כן. המשטרה מצאה עדויות רבות לכך שיורים חקרו בעצמם עבירות קודמות, ולעיתים אף חיקו מחוות מסוימות או טקטיקות מסוימות של רצח ששמעו או קראו עליו. הדבר נכון הן עבור יורים צעירים והן בקרב יורים מבוגרים יותר, שמוציאים להורג חפים מפשע בשם אידיאולוגיה כלשהי (עליונות לבנה, התנגדות להגירה, או כל אמונה קיצונית אחרת).
חוקרים חלוקים בדעותיהם בנוגע לשאלה זו. מחקר שפורסם לאחרונה מצא כי "ברוב המוחלט של המקרים, האלימות במשחקי הווידאו כן מגבירים התנהגות אגרסיבית ואלימה, אך ההשפעה של כך היא כמעט תמיד די קטנה".
לפי המחקר המצוין, משחקי וידאו אינם הגורם המכריע על רוצח או התוקף שמחליט לבצע ירי המוני. חלק גדול מאד מהגברים בארצות הברית שיחקו או משחקים במשחקי וידאו שונים, אך רק מעט מאד מהם מבצעים רציחות המוניות. עוד מצוין במחקר כי משחקי וידאו פופולריים בהרבה במדינות אסיה, שם רצח המוני הינו נדיר בהרבה.
התרעות פיקוד העורף