בין הממצאים הבולטים השנה, עד כה טרם נבנו בישראל פגיות חדשות על פי הסטנדרטים הנדרשים בעולם המערבי ורק 9 מתוך 26 הפגיות בישראל ממוגנות. הממשלה טרם הקצתה תקציבים למיגון ובינוי הפגיות. תקציב למיגון ובינוי פגייה נאמד בכ־30 מיליון שקל לפגייה, מכאן, שמיגון 15 הפגיות מחייב הקצאה של כחצי מיליארד שקל וקביעת תכנית למיגונן תוך חמש שנים לכל היותר, כך נטען בדוח.
בהתייחס לתמותת פגים, הדוח מעלה ששיעור התמותה של פגים במשקל לידה עומד על 14.1%. שיעור התמותה של הפגים בישראל בשבועות מוקדמים ובמשקלים נמוכים מאוד גבוה מהשיעור במדינות המערב (למשל, פי 30%־50% מקנדה ופי 3־5 מאשר ביפן).
ממצא נוסף, שעל רקע מצבה העגום של מערכת הבריאות אולי אינו מפתיע, הוא מחסור קריטי של רופאים במערך הפגיות ובמחלקות הילודים: עקב העדר תקינת רופאי ילדים לטיפול בתינוקות הבריאים, נאלצים הרופאים בפגיות לבדוק, לטפל ולשחרר גם את היילודים הבריאים. מדובר על כ־ 180,000 תינוקות בשנה. משימה זו, באה על חשבון זמינותם של הניאונטולוגים לילודים המאושפזים בפגיות.
ד"ר שמואל צנגן, יו"ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה וחבר בהנהלת הפורום. ציין: "יש צורך דחוף שהמדינה תקצה חצי מיליארד שקלים למיגון הפגיות ותפעיל את בנק חלב האם, אשר ימנע עשרות מקרי תחלואה ותמותה של פגים מדי שנה".
התרעות פיקוד העורף