בשיטה החדשה, לאחר שהוצא לב התורם מגופו, מניחים אותו על מכשיר מיוחד, "טרנסמדיקס", שמזרים דרכו את דם התורם עם חמצן וגלוקוז - והלב מתחיל לפעום. היתרון המשמעותי של ה"טרנסמדיקס" הוא שבכך ניתן לקחת לבבות שתפקודם לא תקין לחלוטין, להוציאם מהסביבה הרעילה של חלבונים והורמונים המפריעים להם לתפקד, לחבר אותם למכשיר בסביבה ניטרלית ולנסות לשפרם באמצעות תרופות. ואז, רק לאחר שהם מגיעים לתפקוד אופטימלי, להשתילם.
הטכנולוגיה החדשה תאפשר גם להביא תרומות לב להשתלה מאירופה. עד היום הטכנולוגיה הישנה לא אפשרה זאת, מכיוון שניתן היה לשמר את הלב לזמן מוגבל בלבד. בשינוע הלב הראשון בישראל בשיטה זו - פעם הלב במשך חמש שעות לפני שהחלה השתלתו בגוף המקבל במרכז ההשתלות בבילינסון. בסך הכל חלפו כשבע שעות מהרגע שהלב הוצא מהתורם ועד שהחל לפעום בגוף המקבל. תוך כדי פעילות הלב על המכשיר, הצוות המשתיל טיפל בו בתרופות כדי לשפר את תפקודו. רק כשהיו בטוחים שהוא תקין לחלוטין, הלב הושתל בגוף המקבל. בשיטה זו ניתן לשמר את הלב לתקופת זמן של כעשר שעות, פי שניים מהשיטה הקודמת.
ההשתלה עברה בהצלחה רבה, והחולה התאושש באופן משביע רצון. הוא נושם לבד, אוכל, שותה ויושב בכורסה. פריצת דרך זו תאפשר גם להשתמש בלבבות שבעבר נפסלו להשתלה, אם בגלל גיל התורם ואם בגלל תפקוד זמני מופחת של הלב. פרוצדורה זו תגדיל משמעותית את מספר התרומות להשתלת לב בישראל.
פרופ' דן ערבות, מנהל מערך ניתוחי לב וריאות בבילינסון, שביצע את ההשתלה בשיטה החדשה, אמר: ״פריצת דרך זו היא בשורה גדולה למועמדים להשתלת לב, משום שבעזרתה נוכל להגדיל משמעותית את מספר ההשתלות ולהשתיל את הלבבות כשמצבם תקין לחלוטין ואופטימלי".
פרופ' ירון ברק, מנהל יחידת השתלות בית החזה בבילינסון, אמר: "עבור מושתלי הלב זה מקביל לטיסה בחלל. בית החולים בילינסון הצטרף למרכזים הבודדים בעולם שקיבלו אישור להשתמש בטכנולוגיה זו עקב המצוינות והניסיון הרב שהצטבר בלמעלה מ־1,200 השתלות לב וריאות שבוצעו בו. אנו גאים להביא את רפואת המחר לחולי הלב בישראל". ד"ר בן אברהם, מנהל המרפאה לאי־ספיקת לב, הוסיף כי "יש רגעים המהווים נקודת מפנה ומרגשים מדינה שלמה, ולנו היה רגע שכזה. עידן הקרח מסתיים בישראל. השימוש במכשיר הזה לוקח אותנו צעד גדול קדימה".
התרעות פיקוד העורף