בעקבות המחאה נגד הרפורמה המשפטית שמתחוללת במדינה בשלושת החודשים האחרונים, והקרע החברתי והפוליטי הגובר, חלה עלייה במספר הפניות למוקדי הסיוע הנפשי ברחבי הארץ שעוסקות בנושאים הללו. "כיום 25% מסך הפניות לער"ן – כלומר מתוך מאות פניות ביום - עוסקים במצב החברתי ובמשבר שאנשים מרגישים, בעוד בשבועות הראשונים לתחילת החקיקה זה עמד על 15%. בשלושת השבועות האחרונים זה התעצם", אומרת ד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית ארצית של עמותת ער"ן - עזרה ראשונה נפשית.
"ללא קשר לעמדה הפוליטית של הפונה, הוא מביע חרדה ודאגה בגלל חוסר הוודאות ממה שהולך להיות ברמה האישית, הכלכלית, המשפחתית והחברתית. האווירה שנוצרה היא של היעדר הקשבה, היעדר הידברות וגם אלימות. חלק מהאנשים שלוקחים חלק במחאה מספרים שלעתים הם נתקלים באלימות או נחשפים לביטויים לא נעימים, וזה לא פשוט".
לדברי דניאלס, המשבר הפוליטי־חברתי, שהסלים ביומיים האחרונים לאחר פיטוריו של שר הביטחון יואב גלנט, מדיר שינה מעיני אזרחים רבים שחוששים לגורל המדינה. "הפניות נחלקות לשניים", היא אומרת. "פניות של אנשים שהרגישו דחק על רקע המצב, למשל מישהו שחוזר עכשיו מהפגנה, מישהו שחרד לעתיד הילדים שלו, בין שהם שייכים לאוכלוסיית הנשים/ הלהט"ב או לכל תת־קבוצה אחרת בחברה הישראלית. פונים גם אנשים שכבר חוו מצוקה קודמת, והמצב הקיים רק מגביר אצלם את החרדה".
מה ילד יום
"אנשים פוחדים ממלחמת אחים, ויש כאלה ששואלים עכשיו שאלות יותר עמוקות כמו מה מאחד אותנו כעם? מה גורם לכך שלי ולך יש זכות על הארץ הזאת? למה אני בכלל משרת, מה החוזה שלי עם המדינה הזאת?", אומר הרב אריה מונק, מנכ"ל עמותת "בית חם", הפועלת בתחום בריאות הנפש ומפעילה בין היתר קווי ייעוץ ותמיכה, שרוב הפונים אליהם הם מהמגזר הדתי והחרדי.
"אנשים נכנסים לשאלות קיומיות ויש פחד גדול מההבנה שפורצת כאן מלחמת אחים, שאין כבר משהו מאחד. אנו רואים עלייה של 10% בפניות בחודש האחרון. מה שנותן לאנשים יציבות ומנוחת נפש ויכולת להמשיך לתפקד הוא הידיעה שהם דורכים על קרקע יציבה. וכשאין יציבות - וזה לא קשור לדעות פוליטיות - ולא יודעים מה ילד יום, אז אצל חלק גדול מהאנשים זה גורם לחוסר יציבות נפשית, אפילו בתת־מודע. גם אם בן אדם יגיד לך שמה שקורה ברחוב לא קשור אליו, האמת היא שבתת־מודע זה משפיע על כולנו, כי כולנו חפצי יציבות".
"רבים משני המחנות מרגישים קושי בתקופה הנוכחית", אומר ד"ר שי חן גל, פסיכולוג קליני, מנהל תחום בריאות הנפש בחברת "עמל ומעבר". "המצב הנוכחי היום מגיע אחרי תקופת הקורונה, שבעצמה הייתה תקופה מעוררת חרדות אצל הרבה אנשים. כיום אנשים מתמודדים עם חרדה כי הם מרגישים שהדברים הכי בסיסיים של היומיום שלהם מתערערים".
"התמונות שמשודרות בחדשות מכניסות אותנו למצב שבו אנו לא יודעים מה יהיה העתיד שלנו. הרבה אנשים גם חוששים מאלימות שתצא משליטה. אנחנו רואים זאת גם בפניות לקווי הסיוע שקפצו בצורה משמעותית בתקופה האחרונה. ישנן הרבה מאוד פניות לפסיכולוגים ולפסיכיאטרים, בקשות לקבל תרופות נגד חרדה".
תפקיד הורי
"כיום כמעט אין מי שאדיש למצב הקיים", אומר ד"ר צבי פישל, היו"ר היוצא של איגוד הפסיכיאטריה של ההסתדרות הרפואית בישראל. "המצב הפוליטי נכנס לחדר הטיפולים בכל צורה שהיא. אנשים באים, אומרים: 'אני חרד, אני לא יודע מה יהיה. אני רואה את השסע בעם, את הפיצול'. אנשים מרגישים את הסכנה הגדולה שעלולה להיות לעם ישראל כתוצאה מהמאבק, בלי קשר לעמדות הפוליטיות שלהם".
"ממשלת ישראל חוטאת בכך שאינה מבינה שיש לה תפקיד הורי. במצב הנוכחי, למרות האמירה של ראש הממשלה שהוא ראש הממשלה של כולם, חלק גדול מהציבור מרגיש שהוא כבר לא. רבים מהאנשים מרגישים כיום ש'המבוגר האחראי' נטש אותם, לא רואה אותם, לא סופר אותם ולא מסתכל עליהם. הנזק הנפשי שעלול להיות למדינה כולה ולנו כפרטים כתוצאה מהמצב הזה עלול להגיע למיליארדי שקלים".
התרעות פיקוד העורף