הורי הנעדרים ממתקפת הפתע של ארגון הטרור חמאס אמש נשאו הערב (ראשון) דברים קורעי לב במסיבת עיתונאים שכינסו בצל המצב, ודרשו תשובות מהממשלה בנוגע ליקיריהם.
מירב לשם גונן, אמא של רומי גונן שנעדרת: "מאתמול בבוקר נכנסנו לסיוט. ב-6.30 קיבלנו טלפון והוא אמרה: 'אמא יש קטיושות'. אנחנו מכפר ורדים ויודעים מה זה. היא עלתה על רכב ובשעה 10.30 היא אמרה בטלפון: 'אמא אנחנו פצועים, בואי תעזרי לנו' ולא יכולתי. ב-11.00 שמענו שיח בערבית ומאז לא שמענו ממנה. אנחנו יודעים את המיקום ואפילו לא מוצאים את הרכב. חלפו 36 שעות, אין נציג אחד שדיבר איתנו. יש כל כך הרבה רשימות, אף אחת מהן לא מועילה, זה קשוח להיכנס כל הזמן לרשימה ולמצוא שהילד שלך לא שם, אנחנו מצפים שהממשלה תמצא דרך ליצור איתנו קשר, תמצא נציג שיידבר איתנו, שיהיה למי לפנות, שתהיה דרך לקבל איזושהי אינפורמציה, שנדע למי אפשר לפנות ומי פונה אלינו, ביכולת הממשלה הזו, ביכולת המדינה הזו ליצור קשר עם ראשי המנהיגים באזור, זה שיח של מנהיגים, אנו מצפים מהמנהיגים שלנו ליצור קשר עם מנהיגים באזור כדי להשפיע על מה שקורה, מה שקורה פה זה פשע מלחמה, להתנהל ככה עם אוכלוסייה של נוער, של צעירים ושל קשישים זה פשע מלחמה, של אנשים שבכלל לא לבשו מדים. 36 של סיוט כזה זה בלתי אפשרי".
בת שבע אילוז, שבנה נעדר: "תוך כדי שהוא מדבר איתי הרכב שלהם התהפך, ואני לא ידעתי אם הוא חי או מת, אחר כך הוא הצליח להגיד לי שהוא הצליח לחלץ את עצמו מהרכב, אבל כל הזמן יש יריות ברקע, ניסיתי לומר לו תנסה למצוא מקום מסתור, תשכב, ואז הוא אמר לי שהוא נפגע בכתף, והוא צורח ואני שומעת אותו, אני ניסיתי להנחות אותו לגבי החבישה, הוא הצליח למצוא מישהו שחסם לו את העורקים וגרם לעצירת הדם, ניסיתי להמשיך להנחות אותו, באיזשהו שלב כולם התפזרו, גם החברים שלו לא היו לידו, ואז תוך כדי בטלפון אני שומעת שהיריות מתקרבות, והוא צורח שיורים בו, הקו נשאר פתוח ומאז לא שמעתי מהבן שלי יותר מאתמול ב-9 וחצי בבוקר עד לרגע זה. חוסר אונים. חשבתי שאני צריכה לעשות משהו. אני מתחננת, דורשת מהממשלה שתציל את הבנים שלה. אנחנו רוצים תשובות מהממשלה, להיפגש עם גל הירש".
התרעות פיקוד העורף