אחותה של הפרמדיקית מבארי שאבד עימה הקשר זועקת: "אנחנו בלופ הזוי וכואב"

"מה שאני יודעת עכשיו זה מה שידעתי ביום שבת בשתיים ורבע בצוהריים, שום דבר לא השתנה, אין שום דבר חדש", אמרה מן. "אנחנו צמאים לכל פיסת מידע אמיתית, ודאי ולא המון גרסאות סותרות שאנחנו מקבלים. אנחנו פשוט לא יודעים איפה עמית, מה עלה בגורלה. אנחנו בלופ הזוי וכואב של אי ודאות וחוסר אונים. אנחנו יודעים בוודאות שהיא הייתה במרפאת השיניים של הקיבוץ, שהיא הייתה עם רופא שהיה שם, אנחנו יודעים שהיא הייתה עם מאבטח בשם שחר, עם אחות ופצועים במרפאה".

עוד סיפרה, כי "אנחנו יודעים מהצלבת מידע שאנחנו עושים בינינו המשפחות, אנחנו מנסים להרכיב פאזל כדי להבין יותר טוב מה היה. אנחנו יודעים בוודאות שהיא הייתה במרפאה, שירו בה. היא סימסה לנו מאות הודעות באותו יום שחור, עד 14:15 התכתבנו איתה, היינו איתה אונליין, היא הקליטה לנו הקלטות. זה פשוט לא להאמין, זה חלום בלהות, מה שקורה שם מסביבה. גם את ההקלטה של המחבלים שפורצים עם מסע יריות, אנחנו יודעים באיזו אימה היא הייתה".

"אני הולכת אחורה בקבוצה, עוברת על כל ההודעות, מנסה לראות עוד משהו, ואני מבינה איך אנחנו בשעה 08:00 בבוקר בטוחים שכל רגע הצבא מגיע, והיא שואלת איפה הצבא, וכל הזמן דואגת לפצועים שאיתה, כל הזמן כותבת לנו שאין לה איך לעזור להם. עולה בקשר מול מד"א, מבקשת תגבורת, והם אומרים לה שלא תהיה בקרוב", סיפרה מן בכאב, והוסיפה: "פשוט מציאות בלתי הגיונית לילדה בת 22 להתמודד. יש לנו את הכאב האישי והפרטי שלנו, אבל גם את הכאב הקולקטיבי כאזרחים במדינה".

בהמשך אמרה, "אנחנו מנסים לעכל, אני חושבת שאנחנו מדינה שלמה בחרדה כרגע ובשוק טוטאלי. אנחנו יודעים שהם פשוט ישבו שם וחיכו לעזרה, לצבא, לחילוץ, שלא הגיע. היא הייתה גיבורה, ניסתה לשמור על אופטימיות, היא התכתבה עם חברות שלה שהן גם פרמדיקיות וכל הזמן כתבה להן 'לא לצאת', היא כל הזמן דאגה לאחרים בכל כל הטירוף הזה. היא ילדה בת 22, כל החיים שלה לפניה".

"אנחנו יודעים שבשעה 13:50 היא כתבה 'המחבלים פה, תתפללו עליי'. ובעצם באותו הרגע לא היה כמה דקות מענה ואז היא שלחה לנו הקלטת שמע של המחבלים בתוך המרפאה, צרחות, יריות. ואז אחר כך, כשאנחנו מנסים לכתוב לה ואין תגובה, אני פשוט מחייגת אליה, והיא עונה לי, ואומרת לי 'ירו בי, ברגליים, הם עליי', וזהו. מאותו רגע השיחה התנתקה", שיחזרה. "מאותה רגע אנחנו פשוט לא יודעים מה עלה בגורלה. הייתה לנו תקווה שהיא הייתה עם בני הערובה, לא יודעים מה איתה, עם המאבטח שהיה איתה".

"אין לנו שום מענה, אף אחד לא יצר איתנו קשר אפילו לא פעם אחת, לא מעדכנים, לא כלום. אנחנו מתרוצצים, אני בדרכי לתת דגימת די אן איי כדי לנסות אולי שאם היא תגיע לאנשהו יוכלו להצליב מידע. אנחנו פשוט רוצים לדעת מה קרה איתה, מה המצב שלה ואיפה היא", אמרה לסיום.