אביו של עומר שנחטף לעזה: "לא רוצה שיחזור כגופה, הוא חייב לקבל תרופות"

"דבר ראשון אני מברך על כל עסקה וכל יציאה של ילד, אישה, גבר, חייל, בן, זה לא משנה", אמר בפתח השיחה. "בסופו של דבר כולנו בני אדם. נכון שהרגישות היא לילדים ואימהות כי להוציא ילד בן 10 חודשים לאימא שלו זה יותר מסובך. אני באמת מחכה לטלפון ממשפחות וחברים שאני מכיר כבר מה-7 באוקטובר, משפחה חדשה שנולדה לי, ולשמוח בשמחתם".

"אני אופטימי, ככה נולדתי ומה-7 באוקטובר אני יותר אופטימי וחדור אמונה. אני לא יודע אם הבן שלי לא חוזר בעסקה הזאת כי עדיין אין רשימה ולא הודיעו משהו רשמי, על אף ולמרות הפרסומים. יכול להיות שיגידו שאולי אני נאיבי, אבל לא, זו האמונה שלי. אני מכיר את תנאי העסקה על פי מה שפורסם, לא מכיר את הרשימה הסופית, וכמובן שאני מברך. ייתכן שעל פי פרסום ממדי העסקה ותנאיה, הבן שלי לא ישוחרר מחר, יש לזה תהליך", ציין.

עוד אמר, כי "יש פה תקדים גדול מאוד, במדינת ישראל אף פעם לא היה שחרור של חטופים/שבויים, בזמן מלחמה. דבר אחד שאני כן מסתכל עליו וזה חלק ממאבק שאנחנו עושים אותו, הוא שעומר הוא חולה קוליטיס ובמצבי לחץ המחלה פשוט מתפרצת עד רמה מסכנת חיים. אותי זה מדאיג שהוא נשאר שם ולא מקבל תרופות. עכשיו, החיזוק האמונתי שלי, שסביר להניח שהוא לא יוצא עכשיו, ייצא אחר כך, ואני אומר - הוא חוזר. אבל כשאתה מקבל ידיעה ש'הצלב האדום' הולך להכניס תרופות וייתכן ונקבל גם מידע על מצבו, אז אני אצטרך להמתין. אני באופן אישי הייתי בפגישה בשבוע שעבר באיחוד האירופי בבריסל, אחת הפגישות הייתה במשרד של הצלב האדום. להגיד לך שמהם אני מצפה או להעביר להם את המידע? לא. אני עובד במדינת ישראל והעברתי את כל הפרטים וכל הנתונים למי שצריך פה, הגורמים הרפואיים".

לסיום הדגיש כי "המינימום שאנחנו רוצים, בלשון המעטה, שיכניסו תרופות לרצועה. אני לא יודע אם הבן שלי מקבל תרופות במשך 45 ימים. לפני שבוע הגיעו שתי גופות חזרה ואני לא רוצה שהבן שלי יחזור גופה. הבן שלי נכנס חי לרצועה, יש סרטון מאוד ברור. מעבר לזה יש לנו גם תמונה שהוא כפות, אנחנו יודעים שהוא חי, אנחנו מרגישים שהוא חי. אז רק לדאוג לטיפול הרפואי, אנחנו נחכה. אם זה לא עכשיו, אני יודע שזה יבוא אחר כך".