הבוקר נפגשו מור דקל, יו״ר "העמותה למען הילד בגיל הרך" ונציגות העמותה, עם ממלא מקום שגריר ארגנטינה בישראל מר פרנסיסקו טרופפי. הפגישה התקיימה בשגרירות ארגנטינה בהרצליה, ועסקה בבני משפחת ביבס, אזרחים ישראלים-ארגנטינאים, המוחזקים בשבי כבר 104 ימים.
אחת ממטרות פעילות "העמותה למען הילד בגיל הרך" OMEP Israel, היא שמירה על זכויות ילדים, ללא הבחנה בין דת, לאום, גזע או מוצא. מטרה זו עומדת לנוכח עינינו בימי שגרה ובעת מלחמה. חובתנו, להגנה על זכויות ילדים מתעצמת לנוכח אחזקתם של ילדים בשבי. מושג שההיגיון האנושי מתקשה לקבלו: "ילדים בשבי".
למן היום הראשון למלחמה, ואם היוודע דבר שיביים של ילדים ופעוטים, העמותה פעלה לשחרור הילדים החטופים. שמחנו לשחרור מרביתם ולחזרתם לארץ. לצערנו, המשימה טרם הושלמה. שני הילדים, כפיר ואריאל ביבס, מוחזקים בשבי החמאס כבר 104 יום באי וודאות על מצבם.
היום, 18 בינואר 2024, הוא יום הולדתו של כפיר. השבוי הצעיר ביותר במלחמה, מציין היום יום הולדת ראשון, בשבי. כחלק מפעילויות העמותה, נפגשו יו״ר העמותה מור דקל, ונציגות העמותה עם ממלא מקום שגריר ארגנטינה בישראל, פרנסיסקו טרופפי ועם צוות השגרירות במטרה לציין יחד את יום ההולדת.
בפגישה תאר טרופפי פעילות נרחבת שנעשית ע"י השגרירות ומדינת ארגנטינה, למען החזרת כל החטופים ובמיוחד למען שחרור שירי ביבס, האם, ושני הילדים אריאל וכפיר, שלושתם אזרחים ישראלים-ארגנטינאים. הוא הציג את קריאתו של חאבייר חררדו מיליי, נשיא ארגנטינה, לכל מדינות העולם לכבד את המשפט הבינלאומי וליישמו והדגיש את מחוייבותו של הנשיא לשחרור החטופים-שבויים. במקביל, הציגה דקל את פעילות העמותה למען ילדים בכלל והילדים החטופים, בפרט, והודתה על המעורבות והעשיה של ארגנטינה לנושא.
מור דקל, יו״ר העמותה: בימי הולדת נוהגים לשיר לילד החוגג: "חג לו שמח וזר לו פורח.." היום, השיר היחידי שניתן לשיר לכפיר הוא: ״חג לא שמח - וזר לא פורח..״ כולנו נפריח בלונים כתומים ונתפלל לשובם המהיר של שני "הג'ינג'ים של המדינה". העמותה פועלת בכל דרך אפשרית, הן במישור המקומי והן במישור הבינלאומי, במסגרת חברותה בארגון הבינלאומי OMEP.
ביום זה אני מבקשת להזכיר לכל מדינות העולם: האמנה לזכויות הילד, שנחתמה באו״ם בשנת 1989, מחייבת את המדינות החתומות עליה לפעול למען זכויות הילדים, בשגרה ובעיקר בימי שבר ומלחמה. "ילדים בשבי" הוא מצב בלתי נסבל. כל מדינות העולם החתומות על האמנה, היו חייבות לקרוא בקול גדול ולפעול למען שחרורם המיידי של הילדים. אך העובדה היא שילד בן שנה שוהה כבר שליש מחייו, 104 ימים בשבי, ואין לתאר את הנזק להתפתחותו.
אנחנו מודות לשגרירות ולמדינת ארגנטינה על שכבר מהיום הראשון למלחמה, נרתמו לפעול למען החטופים, מבוגרים וילדים כאחד.
ואנו קוראות לכל בן אנוש: " עזרו לנו להחזיר את החטופים לביתם, כולם, ובמיוחד אריאל וכפיר חייבים לחזור הביתה ומיד!!".