החלטת הממשלה התקבלה בשל עובדים שגויסו למילואים, עובדים זרים ששבו למדינת מוצאם, וכן עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון שלא נכנסים לישראל, בהתאם להחלטות הממשלה וגורמי הביטחון.
באשר למהלך הכנסת העובדים, אמר השר כי "המהלך נותן מענה מידי לצרכי החקלאים שעד ל-7 באוקטובר העסיקו עובדים פלסטינים, ומאז נתקלים במחסור בידיים עובדות". עוד ציין, כי "הודות להחלטת הממשלה, בה אישרנו תוספת של 10 אלפים עובדים נוספים לענף החקלאות, אנו מסוגלים למלא את החוסר, שנוצר עקב אי העסקתם של עובדים פלסטינים בישראל ולסיים את העונה הקרובה עם השפעה מינימלית על ייצור החקלאות ועונת הקטיף הנוכחית".
עד כה שבו לישראל למעלה ממחצית מהעובדים הזרים שעזבו אותה עם פרוץ המלחמה (6,128 מתוך 9,948), אך עדיין 20-10 אלפים עובדים פלסטינים שעבדו בחקלאות, לא מורשים להיכנס לישראל. מחסור זה מורגש בעיקר בתקופת הקטיף והגיזום, כאשר נדרש כוח אדם רב יותר לתקופה קצרה, בעיקר בענפי המטעים, ההדרים ותות השדה.
דיכטר התריע, כי כשליש מהמזון הגולמי בעולם הינו תוצר של האבקה ולכן, יש לשמור על תחום האבקה יציב ואיתן. הכנס התמקד בהשלכות המלחמה, בה מתמודדים דבוראי העוטף וקו העימות, עם מציאות מורכבת, ואינם מורשים להגיע לחלק מהכוורות בשטחים שהוכרזו שטח צבאי סגור, ובנוסף מתמודדים עם המחסור בידיים עובדות לחקלאות.
החקלאות הצמחית מאופיינת בתשומת עבודה משתנה, כאשר בתקופת פעולות הקטיף והגיזום, נדרשת תשומת עבודה גבוהה, לתקופה קצרה. טרם המלחמה, העסיקו חקלאים רבים עובדים פלסטינים עונתיים לעבודות אלו, באופן ישיר או באמצעות קבלני עיבוד, ובעקבות מצב הלחימה נמצאים היום ללא מענה כוח אדם לעבודות עונתיות אלה.
"כיום, יותר מתמיד, צריך לתמוך בדבוראים ובכלל החקלאים היושבים בגבולות המדינה ומהווים מגן אנושי האוחז בקרקע ואחראי לביטחון המזון של ישראל", ציין מנכ"ל מועצת הדבש, אופי רייך.
התרעות פיקוד העורף