על רקע האירועים הדרמטיים של המלחמה בדרום ובצפון, וכן המגעים לעסקה לשחרור החטופים - הבחירות לרשויות המקומיות, שיתקיימו ביום שלישי, נדחקו מהכותרות המובילות. החשש מפני אחוזי הצבעה נמוכים גובר לנוכח מזג האוויר הגשום הצפוי ביום הבחירות.
על פי תחזית השירות המטאורולוגי בבית דגן, ביום שלישי צפויים גשמים מקומיים מצפון הארץ עד לצפון הנגב - וייתכנו סופות רעמים יחידות. לאחר העלייה הצפויה מחר במידות החום, ביום שלישי תחול ירידה בטמפרטורות.
הבחירות לרשויות המקומיות, שהיו אמורות להתקיים ב־31 באוקטובר, נדחו מאז פעמיים בשל המלחמה. אומנם יום הבחירות נקבע כיום שבתון, אבל החשש הוא שלמרות זאת יהיו רבים שלא יממשו את זכותם הדמוקרטית להצביע.
"לאנשים אין חשק להצביע, ואנחנו מנסים לעורר אותם", סיפר יו"ר ועדת בחירות ברמת גן עזרא ערוסי, שיזם שיגור מסרונים לתושבים עם מספר הקלפי שבה הם אמורים להצביע. "היו תושבים רבים שלא שמרו את ההודעות לבוחר, שנשלחו לקראת הבחירות שהיו אמורות להתקיים באוקטובר", הוא הסביר.
על פי סקר שפורסם ביום שישי ב"מעריב", שנערך על ידי לזר מחקרים, בראשות ד"ר מנחם לזר ובשיתוף Panel4All, ההערכה היא שאחוז ההצבעה בבחירות הנוכחיות לרשויות המקומיות יעמוד על כ־51% בלבד - זאת לעומת 60% בבחירות הקודמות, שהתקיימו ב־2018.
מהפילוח עלה שככל שעולה גיל המשיבים, כך גוברת הנכונות ללכת להצביע, מ־38% בגילי 18־29 ל־69% בגילי 60 ומעלה.
עוד עלה מהסקר כי משיבים ערבים הרבה יותר בטוחים שילכו להצביע מאשר יהודים (58% מול 48%, בהתאמה). גם בבחירות 2018 שיעור ההצבעה במגזר הערבי היה גבוה במיוחד, ועמד על 80% ביישובים ערביים.
בניסיון לעלות את אחוזי ההצבעה, משרד הפנים מנהל קמפיין לצאת להצביע ולהשפיע. אבל לנוכח החשש מאחוזי הצבעה נמוכים, במטות בחירות של מתמודדים ומועמדים נערכים להמרצת תומכים פוטצינאליים לצאת ולהצביע.
אם אכן יהיו אחוזי הצבעה נמוכים יותר, הדבר עשוי לסייע לרשימות קטנות. הדבר גם עשוי לחזק רשימות חרדיות, לנוכח ההערכות ששיעורי ההצבעה בקרב תומכיהן גבוהים יותר.
במערכת הפוליטית מעריכים שבחלק מהערים הבחירות לראשות לא יוכרעו בסיבוב הראשון, ויהיה צורך בסיבוב נוסף לאחר שבועיים. רק המועמד שהגיע ראשון וצלח את רף ה־40% ייבחר לראשות העיר. אם לא - שני המועמדים במקומות הראשונים יתמודדו בסיבוב השני והמכריע.
אחת מהשאלות המסקרנות היא עד כמה ישפיעו האירועים במישור הארצי על הבחירות המקומיות. כך למשל, עולה השאלה האם ההיחלשות של הליכוד בסקרי דעת הקהל הארציים תשפיע על הבחירות המקומיות, והאם, לעומת זאת, ההתחזקות של בני גנץ בסקרים הארציים תשפיע על מתמודדים הזוכים לתמיכתו.
ההערכות הן שלנוכח השיעור הגבוה יחסית של קולות חיילים, שספירתם תחל רק ביום רביעי, יהיו מקומות שבהם זהות המנצח תיקבע רק לאחר תום ספירת קולות החיילים, וגם חלוקת המנדטים במועצות הערים תיקבע לאחר הספירה המותחת - שתסתיים ככל הנראה רק ביום חמישי.
בחלק מהערים צפויים מאבקים מעניינים. בתל אביב מתמודד רון חולדאי, שנבחר בשנת 1998, לקדנציה השישית שלו, ומולו מתמודדת אורנה ברביבאי, שכיהנה כשרה וחברת כנסת מטעם יש עתיד, לאחר שהשתחררה בדרגת אלוף וכיהנה כראש אגף כוח אדם.
שני מתמודדים נוספים על ראשות עיריית תל אביב-יפו הם עו"ד יובל צלנר, שכיהן בעבר כחבר כנסת מטעם קדימה, ועו"ד אמיר בדראן, העומד בראש רשימה יהודית־ערבית.
בירושלים זוכה ראש העירייה משה ליאון, המתמודד לקדנציה שנייה מול יוסי חביליו, לתמיכת מרבית הרשימות המתמודדות למועצת העירייה. בינתיים, עיקר המאבק בירושלים הוא על חלוקת המנדטים במועצת העירייה הבאה.
בחיפה, בבת ים ובבית שמש ינסו שלושה ראשי ערים לשעבר להיבחר שוב ולגבור על ראשי הערים המכנים. בחיפה מתמודד יונה יהב מול ראש העירייה עינת קליש רותם, שניצחה אותו בבחירות 2018. בנוסף, מתמודדים על ראשות העירייה דוד עציוני, יעקב בורובסקי ושורה של מתמודדים נוספים - וייתכן שבעיר הכרמל יהיה סיבוב שני.
בבת ים מתמודד ראש העירייה צביקה ברוט לקדנציה שנייה, כאשר מולו מתמודד ראש העירייה לשעבר שלומי לחיאני ומתמודדים נוספים. בבית שמש מתמודדת ראש העירייה עליזה בלוך לקדנציה שנייה, כאשר מולה מתמודדים ראש העירייה לשעבר משה אבוטבול, הנתמך על ידי ש"ס, וכן מתמודדים נוספים.