"אני לא בא להחזיר בתשובה את העיר צפת. אני בא לנהל את העיר. אני יודע לעשות את זה ונעשה את זה, בעזרת השם, בהצלחה", אומר יוסי קקון, שהוצנח מבחוץ מטעם ש"ס, זכה בבחירות המוניציפליות לרוב של כ־52.2%, וגבר על ראש העיר המכהן שוקי אוחנה.
"גרתי בצפת בשנים 2011־2005, עסקתי בפעילות ציבורית, קיבלתי 'יקיר העיר צפת' ב־2008 על פעילותי במלחמת לבנון השנייה וגם על פעילות רווחה לנוער", מציג את עצמו קקון, 39, יליד מגדל העמק, נשוי למוריה ואבא לארבעה ילדים. "בארבע השנים האחרונות הייתי מנכ"ל מועצה מקומית רכסים, ובשנה האחרונה חזרתי לצפת להתמודדות. זה היה תהליך קצת הפוך ממה שקורה בדרך כלל. זה לא שהתמודדתי, ואז תמכו בי.
זה היה הפוך: רוב מכריע של חברי מועצה שישבו לפני כשנה החליטו שהמצב הקיים בצפת לא יכול להימשך וצריך מישהו אחר. בחיפוש אחר מישהו אחר כזה בתוך העיר צפת לא הצליחו להגיע להבנות. יש פה אנשים ראויים מאוד, אבל איך שאומרים 'אין נביא בעירו', זה לא רוצה את זה, וזה לא רוצה את זה. חיפשו מישהו שיש לו היכרות עם צפת, עם הרחוב המוניציפלי, שיודע שלטון מקומי, וככה זה נולד. פנו אליי ומשם הכל היסטוריה.
פנו אליי בהתחלה חברי מועצה, ואז גם משפחה של אשתי, שהיא דור עשירי בצפת, תושבים, קהילות, רבנים, ונעניתי לקריאה הזו. עשיתי את הצעד הזה, הגעתי לצפת והתחלתי את המסע, שלצערי לווה בהרבה הכפשות ואתגרים. אבל באנו, הבנו לקראת מה אנו באים, והיום ברוך השם אנחנו מדברים ביום שאחרי ניצחון מאוד גדול".
אבל אנחנו אחרי ה־7 באוקטובר, והנושא שהכי מטריד אותי - ואני גם עשיתי צבא - הוא הנושא הביטחוני, שלצערי למרות כל הארבעה־חמישה חודשים שניתנו לנו - לא התארגנו כמו שצריך. זה הדבר הראשון שאני רוצה לטפל בו. אני רוצה להיות ערוך ומוכן לכל עת חירום מבחינת כל ההיבטים. גם שלילדים יהיה בטוח במוסדות החינוך, גם שלמשפחות יהיה לאן לרוץ וגם שיהיו לנו פה מערכי חירום עירוניים, שממה שאני מכיר הם ממש בקריסה ואין אותם".
מתוח מאוד, זה לא כמו תושבי הצפון שפונו מבתיהם. בצפת אתה נמצא, אתה מנהל שגרה, אנשים רוצים להתפרנס, כאשר מצד שני כל רגע זה יכול להפתיע אותך, וזה לא פשוט. אין לי השפעה אם חיזבאללה יתקוף או איך צה"ל יגיב. אבל אני כרשות רוצה שלכל אזרח, כל ילד וכל ילדה יהיה את מקסימום הבטיחות. אני רוצה להיות ערוך לכל מצב".
בפועל, מציין קקון, "הדבר הראשון שנעשה הוא מיפוי, נראה מהם הצרכים שלנו, איפה אנחנו מתמודדים עם פערים גדולים יותר, ואז נפנה למשרדי ממשלה, כמו שאני יודע לעשות, ונלחץ להביא לפה תקציבים. וכן, גם אם בסוף זה יהיה תקציב עירוני שאמור ללכת לדברים פחות חשובים, אנחנו נעביר את זה לדברים החשובים יותר. הנושא הביטחוני מבחינתי הוא כאמור הראשון במעלה".
בסוף, ראשות עיר היא לא עסק פרטי. זה לא שקניתי עכשיו איזה עסק, ואני נכנס ועושה בו כרצוני. אני מקבל פה זכות לטפל ולתת שירותים לכ־40 אלף תושבים, זו החובה שלי. אני לא יכול לתת שירות רק ל־30 אלף או ל־20 אלף, או למי שכמוני או למי שדומה לי. אין כזה דבר. אני הייתי מנכ"ל ארבע שנים, ומבחינתי אני עיוור צבעים. אני לא רואה מה זה חרדי, דתי או חילוני. גדלתי על משנתו של הרב גרוסמן, עם אהבת ישראל. אני בא לנהל את העיר מקצועית".
גם מבחינת תרבות, מבטיח קקון, התושבים יקבלו יותר. "גם הציבור הכללי והחילוני וגם הציבור החרדי", הוא אומר. "הציבור החילוני סבל פה לא פחות מהציבור החרדי בחמש השנים האחרונות. הם לא קיבלו את מה שראוי להם. וכמו שכבר אמרתי, אם למשל יש לי תושבים שאירוע התרבות שלהם נוגד את מה שאני מאמין בו או רוצה להיות בו, זה בסדר גמור, זה לא קשור. אתה מנהל את העיר, אתה לא יכול להכניס את האג'נדות שלך או את הרצונות שלך, אתה בסוף צריך לספק את צורכי התושבים, ונספק את זה. יהיו פה בתי ספר חילוניים שיפרחו בעזרת השם, ויהיו פה אירועי תרבות לציבור החילוני, יהיה פה כל מה שצריך".
התרעות פיקוד העורף