מבין אלפי המבלים במסיבת נובה בעוטף עזה בשבת השחורה שרדו את התופת גם כ־180 חיילים בקבע ובסדיר, שרבים מהם השתתפו מיד לאחר מכן בלחימה, אבל עד היום לא קיבלו מענה מהמדינה, משום שאינם מוכרים כנפגעי פעולות איבה ולא כנכי צה"ל.
חצי שנה לטבח: אלפי פריטים אבודים רוכזו בפרויקט חדש
בגיא ההריגה: ביקור מצמרר במתחם הטבח במסיבת הטבע נובה
הביטוח הלאומי, שהיה מהראשונים לתת מענה מהיר למשתתפי המסיבה שהיו חשופים לטבח הנוראי, הגדירו מענק אוטומטי וראשוני לאוכלוסייה זו, בגובה של 17 אלף שקל לאדם. אבל נוצר מצב שהחיילים ניצולי המסיבה מתמודדים כמעט לבדם עם השיקום, כולל משרתי סדיר, שקיבלו מהביטוח הלאומי תשלום ״בטעות״, ועד כה נמנעים משימוש במענק כי לא ברור אם יידרשו להחזיר את הכסף.
בחלוף חצי שנה מאירועי 7 באוקטובר, במסגרת התוכנית Tribe למימוש ומיצוי זכויות, ביחד עם ארגון יד תמר, נאספו עדויות רבות של משתתפי המסיבה המשרתים בצה"ל, במטרה לאפשר להם להשמיע את קולם בנושא ולהדהד את זעקתם לסיוע. בכנס של יד תמר שיתקיים מחר בתל אביב תחת הכותרת "משגרה לחירום ובחזרה", ישתתפו גורמי מקצוע בכירים ממשרדי הרווחה והבריאות לצד ארגונים חברתיים ועסקיים.
משתתפי הכנס ידונו בהרחבה במענה שסיפקו גורמי הממשלה והחברה האזרחית לניצולים ולמפונים מהדרום ומהצפון, ותושק אפליקציית Enola - ממשק דיגיטלי חדשני לניהול ותמיכה מערכתית למשפחות וקהילות במשבר. לדברי מירב גילי הירש, מובילת התוכנית Tribe, "בחלוף שישה חודשים ארוכים וקשים מנשוא מהאירוע, יש דחיפות לפתור נושא זה בכללותו ולהסדיר את ההתחשבנות בין גורמי המדינה השונים, ובלבד שכלל ניצולי הטבח יקבלו את מלוא הסיוע לאלתר".
איתי אמיר (21), שורד הטבח בנובה וחייל משוחרר משירות קרבי בסיירת הנח״ל: ״שכחו אותנו. האנשים שהתגייסו לשרת את המדינה ונקלעו לסיטואציה לא הגיונית בשום צורה מופלים כעת על ידי רשויות המדינה. מיד לאחר הטבח הייתי בעזה שלושה וחצי חודשים וכשחזרתי ביקשתי עזרה, כי הבנתי שאני זקוק לזה. לצערי, הטיפול מהצבא לא סיפק לי אפשרויות לפתרונות מותאמים עבורי. אם לא העמותות האזרחיות היינו לבד לגמרי. המדינה הפקירה אותנו פעם אחת ב־7 באוקטובר, ומאז היא מפקירה אותנו כבר חצי שנה. אנחנו צריכים עזרה ואין לנו למי לפנות".
צה״ל ומשרד הביטחון טוענים בין השאר כי חיילים אינם נמצאים בסטטוס השתכרות ולא נגרם להם הפסד, וכי הצבא מספק להם מעטפת רגשית ונפשית. בנוסף, הסבירו כי אם יפצו את אנשי הצבא שנכחו במסיבה, הם יהיו מחויבים לפצות בהתאם גם את המשרתים שהיו בקיבוצים שהותקפו בטבח. עם זאת, מתרבות התלונות מצדם של משרתי הצבא שנכחו בנובה על מענה חלקי בלבד שניתן להם על ידי מערך בריאות הנפש של הצבא, ועל התחושה המעיקה שלפיה ננטשו בפעם השנייה.