"יום הזיכרון החל אצלנו ב-7 באוקטובר ובימים שלאחר מכן, כי אותן בנות מנחל עוז, מהחמ"ל בנחל עוז, כבר למעשה אותרו בימים לאחר מכן. בסוף רוני נשארה אחרונה, ורק אחרי 34 יום היא הצטרפה לאותה רשימה אכזרית", שיתף האב. "התחלנו יחד עם המשפחות, הכרנו לראשונה אחרי שבת 7 באוקטובר, והתגבשה קבוצה, שלא לומר משפחה, כך שאנו לא ממש צריכים את יום הזיכרון".
"נהיה בבית העלמין, עשינו וי עם טיפה חיוך על הפנים שהצלחנו למנוע מסמוטריץ' לא להגיע מחר", סיפר אשל. "אין לו מה לעשות שם, הוא לא ראוי ואין מה לשמוע אותו, וזה מיותר. ביחד עם רפי סער, ראש עיריית כפ"ס, חברנו עליו והתגבשנו לכדי קבוצה של הורים שכולים מהעיר, גם על זה עשינו וי".
"אני ממש לא חושב שזה כל פוליטיקאי, אני לא חושב שכל ממשלת ישראל היא גרועה מהגרועות שהיו אי פעם. אני לא חושב שכל אלה שנמצאים בהנהגה לא בסדר. יש פה קבוצה. זה לא ישראל שמשחקת פה משחק, זו הנהגה שלא ראויה לשחק את המשחק הזה, שלא ראויה פה. זו הנהגה שמשחקת בשביל 10 מיליון תושבים ששבויים בידי ההנהגה הזו. את העניין הזה צריך להבין", הוסיף.
"זה חייב לחלחל בקרב האזרחים שרוצים את השקט והשלווה, כי אני ממש חושב שכולנו צריכים את זה", המשיך אשל. "בסך הכל אנו רוצים לחיות פה בצורה נורמלית. אין צורך שפוליטיקאים יגיעו לרחבות בית העלמין בכלל. תנו לאנשים את הרגעים האלה בבית העלמין להתייחד עם יקיריהם מבלי שיהיה צורך שמישהו כזה או אחר ינאם, בטח לא השנה ובטח לא באירוע הזה. זו הנהגה שלמה שהביאה אותנו לשבת 7 באוקטובר. עם מי נלחץ ידיים? גם עם סמוטריץ' רציתי לדבר, הוא לא ענה לי לטלפון. התקשרתי אליו וגם לעוזר שלו. אני מוכן לדבר וגם ללחוץ ידיים. אבל עם מי? רוני נרצחה, נפלה בקרב, בגלל הנהגה מדינית שלמה שהשליכה את כל הרוע שלה על המערכת הצבאית".
התרעות פיקוד העורף