כמעט תשעה חודשים למלחמה: האם זה מה שהוביל לטבח הרצחני בעוטף?

72% מהציבור רואה בפילוג הפנימי בחברה הישראלית גורם שהגביר את הסיכוי לפרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר, כך עולה ממדד ההסכמות השנתי, שערך מרכז מנומדין למשפט יהודי באוניברסיטת בר אילן.

עוד עולה מהמדד, שממצאיו נאספו בחודש ינואר בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, כי נראה שניכרת עלייה משמעותית באמון וניתן להגיע להסכמות רחבות ביחס למתחים שונים בחברה הישראלית, בהשוואה למדידה קודמת, שהתקיימה בינואר 2023.

52% מאמינים שניתן להגיע להסכמות רחבות בין ימניים לשמאלנים (לעומת 38% המדד הקודם).

50% מאמינים שניתן להגיע להסכמות רחבות בין דתיים לחילוניים (לעומת 39% במדד הקודם).

71% מאמינים שניתן להגיע להסכמות רחבות בין מזרחיים לאשכנזים (לעומת 60% במדד הקודם).

51% מאמינים שניתן להגיע להסכמות רחבות במחלוקת בנוגע למעמד בית המשפט העליון (לעומת 41% במחקר הקודם).

עורכי המדד ציינו עוד, כי נתוני גל המדידה השישי של מדד ההסכמות שנאספו בינואר 2024, מעלים תמונת מצב מורכבת שלמערכות היחסים בין המגרים המרכיבים את החברה הישראלית.

כך למשל, בקרב מגזרי האוכלוסייה היהודית – ימניים ושמאלנים, חילוניים ודתיים, מזרחיים ואשכנזים – חלה ירידה ניכרת בתפיסת הפילוג ודווח על עלייה בנכונות כללית לפשרות בין-מגזריות בעקבות המלחמה.

אולם, במישור הרגשי, עלתה תמונה שונה, המעידה על רגשות שהיו ונותרו שליליים, בין ימניים לשמאלנים ועל שיעור בלתי מבוטל של ירידה בנכונות לשיתוף פעולה עם "המגזר האחר" בעקבות המלחמה, בעיקר בין ימין לשמאל.

בין הגורמים המלבים את הפילוג והקיטוב בחברה הישראלית, דורגה הממשלה במקום הראשון (41.4%), בעוד בית המשפט העליון דורג כגורם הכי פחות מפלג מבין הגורמים שהוצגו (25.2%).

מדד ההסכמות, בו לקחו חלק 2,000 בני אדם (1,600 יהודים ו-400 ערבים) המווים מדגם מייצג של החברה הישראלית, הוא מחקר עומק, הבוחן מדדי פילוג ולכידות מרובים, לאורך השסעים המרכזיים בחברה הישראלית.