מחקר חדש שנערך בשיתוף אוניברסיטת חיפה, עמותת ער"ן, אוניברסיטת תל-אביב, המכללה למנהל ואוניברסיטת קולומביה, ופורסם בכתב העת המדעי היוקרתי JAMA Psychiatry, מצא כי בימים הראשונים שלאחר ה-7 באוקטובר נרשמה ירידה במספר השיחות האובדניות שהתקבלו במוקדי הסיוע של ער"ן, בעוד שנרשמה עלייה חדה בשיחות בהקשרים של מצוקה פסיכולוגית כללית (לדוגמה חרדה, דיכאון וטראומה). מספר שיחות המצוקה הפסיכולוגית הכללית עלה מ-67,555 בשלושת החודשים שקדמו למתקפה ל-89,445 שיחות בשלושת החודשים שאחריה. לעומת זאת, חלה ירידה במספר השיחות האובדניות מ-1,887 שיחות בשלושת החודשים שקדמו למלחמה ל-1,663 שיחות סה"כ בשלושת החודשים שלאחר מכן.
"ממצאי המחקר שלנו מדגישים את המורכבות של תגובות נפשיות לטראומה רחבת היקף. למרות שהמצוקה הנפשית גברה, לא נצפתה עלייה בסיכון אובדני בטווח המיידי בימים שלאחר ה-7 באוקטובר, מה שמעיד על כך שאובדנות אינה בהכרח תגובה מיידית לאירועים טראומטיים בקנה מידה רחב". אמרה ד"ר ג'וי בנטוב, מהחוג לחינוך מיוחד באוניברסיטת חיפה, שהובילה את המחקר. בימים אלו מציינים שנה למלחמת חרבות ברזל, שבמהלכה נפתחה גם חזית בצפון וישנו חשש כבד להתפרצות מלחמה מול האיראנים, דבר שמגביר את החשש להשלכות נפשיות קשות היות ולא ניתן לראות את סוף המשבר.
"אחת הסיבות האפשריות לירידה במספר השיחות האובדניות בתקופה המיידית שלאחר ה-7 באוקטובר היא הלכידות החברתית המוגברת המתקיימת לעיתים בשלב הראשוני למשבר לאומי, אפקט זה נקרא בספרות המקצועית 'pull together effect' והוא תורם לירידה בסיכון אובדני. עם זאת יתכנו הסברי נוספים, וכן יש לקחת חשבון כי האפקט של הגברת הלכידות החברתית מתפוגג עם התמשכות של משברים. ולאור ההתמשכות של המלחמה והמשבר הלאומי אנו צפויים לעלייה בשיעורי הסיכון האובדני, כפי שראינו במחקרים שנערכו לאחר מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר בניו יורק ", אמרה ד"ר בנטוב.
החוקרים מציינים שהמחקר הנוכחי התייחס לאוכלוסייה הכללית בישראל, אך ישנן גם קבוצות ספציפיות הנמצאות בסיכון מוגבר במהלך משברים לאומיים או מלחמות, ביניהן חיילים משוחררים, ניצולי טראומה ואנשי כוחות הסיוע הראשוניים, כגון אנשי זק"א או פתולוגים שסייעו בזיהוי ופינוי גופות.
ד״ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער״ן וראשת התוכנית לייעוץ חינוכי במכללה למנהל מוסיפה: "אובדנות היא תוצאה מורכבת של שילוב גורמים נפשיים, חברתיים וסביבתיים המשתלבים יחדיו. כל מקרה הוא ייחודי ואינו מצטמצם לגורם בודד. חשוב להימנע מהקמת קשר ישיר חד ממדי בין אירוע מסוים לבין אובדנות, שכן זה עלול להציג אותה בטעות כתגובה 'הגיונית' או לגיטימית למצב קשה. אובדנות נובעת מסבל נפשי עמוק והבנתה דורשת התבוננות רחבה במצבו הנפשי של האדם. מאחר ועלייה באובדנות יכולה להיות תגובה מושהית לטראומה הלאומית העוצמתית שבמביאה עמה המלחמה, עלינו להיערך לכך מבעוד מועד ולתגבר את שירותי בריאות הנפש השונים על מנת ליצור רצפים טיפוליים נגישים ויעילים".
התרעות פיקוד העורף