"אנחנו לא נרפה": מנכ"ל תנועת "אם תרצו" עולה להתקפה ואומר שזו רק ההתחלה

הרעיון לסרטון שיוצא נגד מימון זר של עמותות ישראליות ונועד לקדם את הצעת החוק שקוראת לסמן עמותות שמקבלות מימון מממשלות זרות הגיע דווקא מהשמאל. "זה התחיל מעמותת שתי"ל. הסתכלנו על השתי"ל הזה והתחלנו לשחק עם זה בסיעור מוחות, ראינו סרטים ביו־טיוב ודיברנו על זה ובסוף אתה מפצח את זה ומבין שיש ארגונים ששותלים פה אג'נדות זרות".

"אנחנו לא מלבים את האש, בסך הכל הסברנו שארגוני זכויות האדם הם צדקנים שפוגעים במדינת ישראל. זה לא היה קמפיין אלים, זה היה קמפיין חושפני. יש מי שמרוויח מהפעילות שלנו. המחנה הלאומי כולו צריך להודות לנו. אספנו את הקולות הלאומיים. אנחנו צבא של אנשים טובים. המטרה שלנו מאוד צודקת, אנחנו יחידים בנוף מול 50 ארגוני תעמולה".

אל תל אביב, שבה הם פרסמו את שלטי החוצות שעליהן מתנוססות תמונות פעילי השמאל, "אויבי האומה", הגיעו לקראת סוף הקמפיין. "ראינו על פי הסקרים שרבים תומכים בהוצאת שוברים שתיקה מהחוק, כשהבנו שכל העם תומך ברעיון הבאנו שלטים לתל אביב. שדרות רוטשילד הן מותג, ואם יש לך משאבים מוגבלים אתה שם שלט ברוטשילד וכולם יודעים על מה אתה מדבר. עכשיו, אחרי שהקמפיין הצליח, נסיר בהדרגה את השלטים ונמשיך בחוגי בית ובהרצאות".

"הקמפיין יסתיים כשעוצמתם של ארגונים מסוימים תחזור לממדים הטבעיים שלה. אם האיחוד האירופי היה תומך פחות בארגונים, לא היינו עושים כלום".

המזל שיחק לידיהם של אנשי אם תרצו, כשריבלין נאם בכנס של "הארץ" בארצות הברית לצד נציג של שוברים שתיקה. האירוע שהלהיט את הרוחות הסב את תשומת הלב הציבורית לקמפיין של אם תרצו. "אתה נשיא מדינת היהודים, למה אתה לוקח חלק בכנס עם ארגונים שעושים דה־לגיטימציה למדינה שלהם?", אמר פלג.

"זה חופש שיסוי. זה ניצול ציני של חברה טובה. הנשיא יכול היה לבוא ולומר שהוא לא לוקח חלק בכנס כזה".

"אנחנו עושים שירות לחברה הישראלית. מישהו חייב לומר שהמלך הוא עירום. היום המצב קיצון, ואנחנו מנסים לאזן אותו. הלוואי שנגיע למצב ההפוך. בחברה מאוזנת לא היה לנו קיום".

"אני בעצמי פרסמתי ספר שמורכב מעדויות של חיילים, אבל כשאתה שם את הדברים בהקשר, זה נראה אחרת. אני רואה שהחברה הישראלית סובלת מטרור, אלימות ומלחמה שיוצרים רק טרגדיות. אנחנו מנסים ליצור שיתופי פעולה. הציונות היא שיתוף פעולה".

"אני לא מאמין בתעמולה סלקטיבית נגד ישראל. הם לוקחים עדויות באופן סלקטיבי ועם זה הם מקבלים מימון. אנחנו לאט־לאט מאבדים את ישראל מבפנים. בניגוד לשוברים שתיקה אני דווקא פתוח לביקורת. שוברים שתיקה עשו עלי שני סרטונים, הם אמרו שאני מסית, לאחד מהסרטונים אפילו עשיתי לייק".

"אני לא שירתי בקריה".

"זכותי כאזרח משלם מסים לדרוש ממרצה באוניברסיטה שיהיה הוגן. כל הדעות לגיטימיות אבל לא לגיטימי להיות סוכן שינוי. למרצה יש השפעה חזקה על הסטודנטים שלו גם כשהוא מתבטא מחוץ לאוניברסיטה. מרצה הוא איש חינוך שצריך להפגין אחריות. למה סטודנט ששירת במילואים פוחד להגיד שהוא היה במילואים ביהודה ושומרון ואומר למרצה שלו שהוא היה בחוץ לארץ?".

"כן, למה לא, שילמדו לפחות 50% מדברים שגם אנחנו מאמינים בהם. אני לא רוצה שישראל תהיה קוריאה הצפונית, אבל אני לא האו"ם, אני לא ניטרלי. אצלי הכל הולך על עוצמה. דעות אחרות לגיטימיות אבל תהיה הוגן. סטודנטים ישראלים לא לומדים על החברה הציונית. אף אחד באוניברסיטה לא מדבר על משה שהיה המהפכן היהודי הראשון. הוא עשה מרד לאומי, הוא שכנע אוכלוסיית עבדים למרוד במלך ולעזוב את מצרים אבל הוא לא היה צ'ה גווארה אז לא מדברים עליו. בישראל הציניות ניצחה את הציונות עד שבאה אם תרצו. הם לוקחים את המדינה לאט־לאט, מלמדים אותך שאתה כובש".

"שיעשו תערוכה והצגות על היישוב היהודי בחברון. אני לא רוצה לשלם על תערוכות שמציגות את החיים במזרח העיר".

"בעיני זה הוצאת דברים מהקשרם. אם היינו רואים הצגות פרו־ישראליות ופרו־ציוניות לא היינו צריכים למחות. מתי היה פה סרט על חייו של אבשלום פיינברג? יש עשרות אמנים פרו־ציוניים מתוסכלים שאומרים לי תשמע אם הייתי נגד ישראל הייתי מקבל מימון. בתרבות אתה רואה רק שאנחנו גזענים וכובשים. איפה אתה מקבל משהו אחר?".

"אבל בסוף הוא לא יורה. מטרת הספר היא לגעת בכל הנקודות הכי רגישות של החברה הישראלית ולהראות כמה החברה הישראלית סובלנית בסופו של דבר".

"חוסר היציבות גורם לחוסר יציבות, והאויבים ממשיכים לרדוף אחריך".