מחר (שני) יתקיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת דיון מהיר בנושא הדרכות כלה המתבצעות במסגרת הרבנות, וחוקיותן. הדיון ייערך ביוזמת הח"כים יוליה מלינובסקי, מרב מיכאלי, יואל רזבוזוב, מיכל רוזין וטלי פלוסקוב. "עם פתיחת עונת החתונות, פניות רבות המגיעות מכלות לעתיד מצביעות על כאוס, בלבול, חדירה לפרטיות ואפליה ברישום לנישואים בהקשר של הדרכת כלה", כתבה ח"כ מלינובסקי בבקשה לעריכת הדיון.
"הדרכת כלה היא נוהג שהחל בעשורים האחרונים כהתניה לרישום נישואים. במקרים רבים, הדרכת הכלה יכולה להיות חוויה מלמדת וחיובית עבור הכלות, אולם לצד זאת, האופן שבו הדרכות אלה נכפות על הכלות, אי־הסדר בכל הנוגע לאופיין, לתכניהן ולתנאי ביצוען, יוצר אנטיגוניזם נגד הממסד ופועל הפוך מהמטרה העיקרית".
"כשהגעתי להדרכת כלות ברבנות, היו שני דברים שהפריעו לי", מספרת עדי (שם בדוי), בת 40, ממרכז הארץ. "קודם כל, המדריכה אמרה לי ש'כשהגבר שלך מגיע הביתה מיום עבודה, מה שאת צריכה לעשות כאישה - זה לשתוק'. היא אמרה שהוא חוזר אחרי יום קשה אחרי שבלבלו לו את המוח, אחרי שעמד בלחצים קשים, ולכן אני, כאשתו, צריכה קודם כל להיות בשקט, לפחות למשך שעה. אחר כך, לדבריה, אני כבר יכולה להתחיל לדבר, אבל במידה. לא להעמיס עליו יותר מדי עם הבעיות והצרות שלי. מובן שאני צריכה לפנק אותו בארוחה טובה ובכל מה שגבר צריך כשהוא חוזר תשוש מיום עבודה".
איך הגבת למשמע הדברים?
"גיחכתי. לא הרגשתי צורך לענות לה כי זה ממילא לא היה משנה שום דבר. הייתי גם צריכה לעבור את הקטע הזה כדי לקבל אישור להינשא. בדיעבד, אין סיכוי שהייתי עושה שוב הדרכת כלה. זה מטופש, אין לזה ערך בעיניי, וזה גם נוגד את הדברים שאני מאמינה בהם", ממשיכה עדי. "לא הרגשתי מושפלת באותו מעמד, אבל זה הצחיק אותי. זו תפיסה מיושנת. עצם העובדה שיש הדרכת כלות ואין הדרכת חתנים, זו אפליה חשוכה ומיושנת. אגב, יומיים לפני החתונה, המדריכה התקשרה אלי כדי לוודא שאני לא במחזור, וזה תפס אותי קצת בשוק. הרגשתי שנכנסים לי ממש לתחתונים".
מדריכה בת 20
"התחתנתי ברבנות ולא הסכמתי ללכת למקווה, ואז הרב אמר לי ש'אם את רוצה שאפטור אותך ממקווה, תסכימי להדרכת כלות'", מספרת מאי בינסטוק-אורון (31), יועצת תקשורת מתל אביב, שנישאה לפני שלוש שנים. "הרב הפנה אותי למישהי, הגעתי אליה הביתה, זו הייתה בחורה בת 20 שנישאה רק לפני שנה, ואז היא התחילה לספר לי על זוגיות, על שמירת נידה, מה זה עושה לזוגיות, שזה מפתה את הבעל ומחזק את הקשר האינטימי. באותו זמן כבר הייתי בזוגיות חמש שנים, מתוכן גרתי ארבע שנים עם בן זוגי, ואילו בחורה צעירה שנישאה לפני שנה ושלפני כן לא היה לה משק בית משותף עם גבר - פתאום מלמדת אותי על זוגיות. מובן שיש בזה גם פגם שמכריחים אותי ללמוד את הדברים האלה, כשלא ביקשתי זאת".
מה בעיקר חרה לך?
"אותה בחורה דיברה בעיקר על העניינים האינטימיים שבינו לביני, על מחזור, על כל מיני טקסים שהם כל כך מיושנים, שהופתעתי שהם עוד מתקיימים בכלל. זה נשמע לי כמו מדע בדיוני. למשל, היא הסבירה לי איך אישה צריכה לעשות בדיקה כדי לדעת שהיא טהורה ולא במחזור, ואם היא לא בטוחה - היא צריכה ללכת עם איזו ערכת בדיקה מיושנת אל הרב ושהוא יקבל החלטה אם היא יכולה להיות במצב אינטימי עם בעלה".
היית הולכת שוב להדרכה כזאת?
"לא, זה בזבוז זמן. עוד הייתי מנומסת והתאפקתי לא לצחוק על דברים שהיא לקחה ברצינות תהומית. זה אולי רלוונטי לאנשים מסורתיים כמוה, אבל לא למישהי שמאז ומתמיד ניהלה אורח חיים חילוני כמוני. אני גם חייבת להודות שבדיעבד לא הייתי עושה את החתונה ברבנות".
"פנתה אלי עמותת 'עתים' המסייעת לציבור הישראלי מול שירותי הדת בישראל, והעלתה בפניי את נושא הדרכות הכלה", מספרת ח"כ מלינובסקי (ישראל ביתנו). "מחר בדיון אני רוצה להבין כמה סוגיות: מה מקור הסמכות להדרכות כלה בחוק, ואם אין מקור סמכות בחוק - אולי זה בהלכה? והאם זה מחייב או לא מחייב? ואם מחייב, אז שיהיו כללים, כי לא יכול להיות מצב שבו כל מועצה דתית או רב מקומי עושים זאת לפי תפיסתם. כמו כן, מי בכלל רשאית לעשות הדרכות כלה, ומה מותר ואסור לשאול בהדרכות אלה?".
ח"כ מלינובסקי ממשיכה ומפרטת את המצב כיום: "יושבת למשל בחורה בת 27 שחיה עם החבר שלה כמה שנים, ואז שואלים אותה האם היא בתולה, והיא משקרת ואומרת שכן. יש בנות שנשאלות שאלות אינטימיות כשהן נמצאות רק עם הרבנית; ולפעמים עושים הדרכות קבוצתיות עם עוד כמה בנות, ואז הבנות מרגישות עוד יותר לא נעים וחדירה לפרטיות. הציבור החילוני הכי סובל מההדרכות האלה, כי לבחורה דתייה לא יבלבלו את המוח, אבל אם באה בחורה חילונית ויש רב נוקשה - יעשו לה את המוות".
את חושבת שצריך לבטל את ההדרכות האלה?
"קודם כל, בעיניי זה לא צריך להיות חובה, הרבנות צריכה להציע זאת לכלות ולא להכריח כתנאי לנישואים. זה צריך להיות ברוח טובה, בלי כפייה ובלי שאלות פוגעניות. אני גם לא מבינה למה כן לכלות, ולמה לא לחתנים? אולי זה לא פחות חשוב גם לצרף את בני הזוג לדבר הזה, שגם הם ילמדו על הערך המשפחתי, על כבוד האישה. גם הגברים צריכים לדעת את זה. כרגע זה משהו פרוע ופרוץ, ואני מקווה מאוד שנשמע תשובות".
כלכלי במקום הלכתי
"המציאות היום היא שהרבנות מעבירה הדרכת כלה לכל אישה שמגיעה להתחתן", אומר עו"ד אלעד קפלן, יועץ משפטי בעמותת "עתים" . "קודם כל, הדרכת כלה אינה שוויונית. היא ניתנת לנשים ולא לגברים. הדרכת כלה גם לא מהווה איזשהו חסם מפני נישואים בדין תורה. כלומר, ההלכה לא מונעת מאישה שלא עברה הדרכת כלה להינשא כדת משה וישראל, אבל בכל זאת הרבנות לקחה על עצמה סמכות שלא ניתנה לה בחוק, לחייב כל אישה לעבור הליך חינוכי. אם הרבנות תציע לנשים המעוניינות בכך לעבור הדרכה, יהיה אפשר לראות זאת כברכה. לעומת זאת, כפיית שיעורים חינוכיים בנושאים אינטימיים על כלל הנשים אינה נדרשת, ומרחיקה אנשים מהיהדות".
ספר בבקשה על הפניות שהגיעו לעמותה.
"קיבלנו פניות של נשים שנתקלו במסגרת אותה הדרכת כלה בחדירה לפרטיותן. זאת אומרת שאלות אינטימיות ולפעמים גם הטפה דתית. המטרה שלנו היא לדאוג ששירותי הדת במדינת ישראל יהיו קשובים ומכבדים, ולמנוע מצב שבו הרבנות מרחיבה את סמכויותיה באופן לא שוויוני וכזה שפוגע בציבור".
עמותת "עתים" פועלת בנושא הדרכות כלה בשיתוף ארגון "קולך - פורום נשים דתיות", הפועל לקידום ופיתוח מנהיגות נשית רוחנית, והעמקת השותפות הנשית באורחות החיים היהודיים. לצורך בדיקת המצב בשטח, נאספו עדויות מנשים שהתחתנו לאחרונה וסיפרו על חוויותיהן בהדרכת כלה שעברו דרך הרבנות. "נכנסתי למפגש ברגשות מעורבים, כמישהי שבאה מבית דתי, יודעת כבר אילו בחירות היא הולכת לעשות ולא מעוניינת שיטיפו לה", סיפרה אחת הנשים.
"המדריכה הייתה מקסימה, היא הייתה פתוחה איתי מאוד ושאלה כמה מעניין אותי לדעת על הדעות השונות בהלכה וכמה הייתי רוצה להעמיק. בחרתי לא להעמיק, כי זה לא היה בראש מעייני בטרם החתונה. הייתה לי הרגשה מעט מוזרה להיפתח מול מישהי ששאלה אותי שאלות, החל ממהי מחויבות בשבילי ומה אני יכולה לספר על הקשר שלי עם הארוס שלי, וכלה בשאלות אינטימיות על עברי וניסיוני המיני. היא עשתה הכל בטוב טעם, בעדינות וזהירות יתרה, אך עדיין ההרגשה מאוד מוזרה להיפתח בפני מישהו שאינו קרוב אלייך".
"אין שום סיבה לחייב רק נשים ולא זוגות, לעבור הדרכה לקראת החתונה", אומרת קרן חדד־טאוב, מנהלת מרכז "קולך". "ראשית, ההדרכה אינה רלוונטית לזוגות שאינם שומרים על אורח חיים דתי. כמו כן, פעמים רבות ההדרכה היא פולשנית. נשים מדווחות על חוסר נעימות להשיב לאישה זרה על שאלות לגבי המחזור החודשי, או ניסיונן המיני. בנוסף, אין כל צורך הלכתי בהדרכה זו. השאלה אם אישה עברה הדרכה או לא, אינה משפיעה על תוקפם של הנישואים. אם מדינת ישראל מעוניינת להעצים זוגות, טוב תעשה אם תיתן להם את האפשרות לבחור בהדרכה הלכתית, חינוך לזוגיות או חינוך כלכלי, ולא תכפה עליהם".
מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה: "הטענות המוצגות בכתבה מוכרות למשרד. אנו פועלים לתקן את הבעיות שהובאו בפנינו. כחלק מאותם תיקונים, פועל המשרד לשירותי דת עם מדרשת 'נשמת' להכשרה להדרכת כלות. אנו נמצאים בתהליך שבסופו כל הליקויים יתוקנו".