נתקלתי בלא מעט מקרים שבהם נוצרים בעולם כלל לא מודעים לכך שיש בארץ נוצרים ישראלים; וגם אלה שכן מודעים - לא מודעים לשינוי הטוב שהם עוברים בשנים האחרונות ולהשתלבות שלהם בחברה הישראלית", מספר עמית ברק, רכז סיורי אח"מים ביחידה לקשרים בינלאומיים במועצה האזורית שומרון, שגם עוסק באופן פרטי - רוב הזמן בהתנדבות - בבניית קשרים עם העולם הנוצרי בארץ וברחבי העולם. 



ברק (41), משדה בר שבגוש עציון, התחבר לתחום בשנת 2012. "אז התחלתי לפעול בשיתוף נוצרים והכומר גבריאל נדאף כדי לשלב את הנוצרים דוברי הערבית בצה"ל, בשירות לאומי ובחברה הישראלית", הוא מספר. "אני נמנה עם מקימי תנועת 'אם תרצו', שמקדמת ערכים ציוניים וגם עוסקת בפעילות עם מיעוטים שונים. כמו כן, נולדתי בנצרת עילית, כך שמילדות הייתי חשוף לאוכלוסייה הזאת. לדעתי, זה חשוב שכל מי שחי במדינת ישראל יהיה חלק ממנה ומהחברה מתוך השקפה של שותפות ולא של בדלנות". 
 
אחרי שהחל בפעילות למען גיוס ערבים נוצרים לצה"ל, ברק קיבל פניות מהרבה גורמים בחו"ל - בעיקר מנוצרים אוונגליסטים וגם מארגונים יהודיים - ששמעו על המהלך הזה. "הם ביקשו לפגוש את הכומר, חיילים נוצרים דוברי ערבית וגם את הפעילים", הוא מספר. "הם הזמינו אותנו לבוא לחו"ל, לתת שם הרצאות ולספר את הסיפור, וגם שלחו ארצה משלחות כדי לקיים פגישות. ואז הבנו שאנחנו עושים פה משהו שיש בו השפעה בינלאומית, שלא חשבנו עליה בכלל. הבנו שהשינוי הזה בקרב העדה הנוצרית משפיע לטובה על ישראל גם במישור הבינלאומי, כי הוא גורם לעניין, לשאלת שאלות, וגורם לגופים שונים בחו"ל להכיר צד שהם לא שמעו עליו לפני כן".

על מה אתם מדברים במפגשים הללו?
"אנחנו מדברים בכנסיות של כל מיני זרמים בארצות הברית, בדרום אפריקה, בצ'ילה, בספרד, באנגליה, באוסטריה ובמדינות נוספות, וגם משתתפים בביקורים שהם יותר רשמיים. למשל, היה לנו נאום של הכומר במועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה. היינו גם בכמה פרלמנטים ברחבי העולם, בנציבות האירופית, בקונגרס האמריקאי. אנו מדברים על כך שמדינת ישראל היא המקום הבטוח היחיד לנוצרים דוברי ערבית במזרח התיכון. ראו, למשל, את הרדיפות שמהן סבלו הנוצרים בעיראק, בסוריה, במצרים וברשות הפלסטינית.

לצד זאת, אנחנו גם מייצגים הלכה למעשה דו־קיום אמיתי המבוסס על שותפות. היו, למשל, חבר'ה שכבר השתחררו מצה"ל וסיפרו על השירות שלהם בצבא. זה מציג את הפן הדמוקרטי של ישראל, שיש מקום לכולם, שיש חופש דת ופולחן וביטחון למיעוטים. הנוצרים דוברי הערבית שחיים פה אומרים בהרצאות שמדינת ישראל היא הבית שלהם, שהמדינה נותנת לנו, ואנחנו נותנים לה חזרה כדי להיות שווים בין שווים. זה גורם לנוצרים בעולם להכיר צדדים שלא הכירו קודם ויותר לתמוך בישראל, בעיקר זרמים שקודם פחות תמכו בנו".

חוק הלאום לא פגע בתחושת השוויון?
"זה בעיקר בלבל אותם באופן כללי, ושמעתי דעות לכאן ולכאן. אני בטוח שהנקודה הזאת גם תעלה בהרצאות, ואין בעיה לענות על זה. אני, למשל, עונה שחוק הלאום לא פוגע בזכויות הפרט, ולנוצרים אין דרישות לאומיות גם ככה. הם לא מבקשים להקים ישות נפרדת בתוך ישראל".
 
 התמונה מתבהרת

ברק מספר שבחו"ל הוא נושא הרצאות על "הנוצרים הישראלים כפי שלא הכרתם", ואילו בארץ יש לו הרצאה נוספת - "מחוץ לקופסה" - על השפעת נוצרים ישראלים על מאמצי הדיפלומטיה הציבורית. "המטרה היא לגרום לכל הארגונים שעוסקים בהסברה לשלב בפעילות שלהם גם נוצרים ומיעוטים אחרים. רבים לא עושים זאת", הוא מסביר.
 
במסגרת עבודתו במועצה האזורית שומרון, ברק מארח מנהיגים נוצרים. "אני מסייר איתם בשומרון, מחבר אותם למקומות שעליהם הם קוראים בספרי הקודש, וזה מרגש אותם", הוא מספר. "אני דואג להפגיש אותם עם נוצרים מקומיים דוברי ערבית, בעיקר מהרובע הנוצרי בירושלים. המטרה היא להראות להם את מה שמאחורי הכותרות.

למשל, הם שומעים כל הזמן בחדשות 'הגדה המערבית'. כשהם קוראים על חברון או על שילה או על הר גריזים, הם לא מחברים שאלו אותם מקומות. ואילו כשהם נמצאים בסיורים האלה, התמונה מתבהרת להם, ואז הם כבר שואלים שאלות ומבינים שהגדה המערבית היא בעצם ארץ התנ"ך, שבה קרו האירועים שעליהם הם קוראים בספרי הקודש. זה מחבר אותם לארץ ישראל, לעם היהודי ולאמונות שלהם. בעקבות הסיורים הם מבינים את הזכות שלנו על הארץ יותר טוב ממה שהבינו לפני כן".