העיתונאית דפנה לוסטיג חשפה היום (שבת) בחשבון הפייסבוק שלה כי לפני כ-13 שנה היא הותקפה לטענתה על ידי מסעדן ידוע בתל אביב. לוסטיג כתבה כי "אני לא ממש יודעת מה היה שם. אני זוכרת שלא יכולתי לנהוג הביתה ושהתעוררתי בוכה במיטה שלי, ערומה. בארבע לפנות בוקר. לא יכולתי להפסיק לבכות ולרעוד". 



"בגיל 24 הלכתי לשתות בבית של מסעדן ידוע בתל אביב", כתבה לוסטיג. "חצי מכן מכירות אותו, בחלקכן הוא גם פגע, אבל אף אחת מאיתנו לא התלוננה עליו אף פעם. בכנות, אני לא ממש יודעת מה היה שם. באתי, שתיתי, אני זוכרת שלא יכולתי לנהוג הביתה ושהתעוררתי בוכה במיטה שלי, ערומה, בארבע לפנות בוקר. הערתי את יונתן, החבר הכי טוב שלי, שניסה להרגיע אותי ועשה לי קפה ונתן לי אדווילים ומה לא. לא יכולתי להפסיק לבכות ולרעוד. הוא לקח אותי למיון".



"במיון הוא ביקש שיעשו לי בדיקת סם אונס, הם סירבו. הטענה היתה שיש לי אלכוהול בדם ולכן אין טעם. עד היום אני לא יודעת למה הם סירבו. אם זה בגלל שאלכוהול מטשטש את עקבות הסם או שאז פשוט לא עשו בדיקות לנשים שיכורות כי על פי ההיגיון של טרום ימי מי טו, נשים שיכורות צריכות לקחת בחשבון שאולי יתקפו אותן. ואולי לא, זה כנראה עניין של מזל", הוסיפה.  



"בערך אחרי שבוע קיבלתי טלפון ממישהי שהיתה איתנו באותו לילה", כתבה לוסטיג בפוסט. "מסתבר שמתישהו הלכנו לחברים שלו ושם, היא סיפרה לי, הוא הושיב אותי על הספה והתחיל לגעת בי לעיני כל מי שהיה בחדר. היא אמרה שאני ביקשתי שיפסיק ושהוא המשיך בכוח. הם רבו איתו, ניסו לשלוח אותי הביתה, לפי מה שהיא סיפרה. אבל אני הלכתי איתו. אני לא זוכרת את האפיזודה הזו. כלום. הרבה אנשים שאני אוהבת ושאוהבים אותי ומכירים את הסיפור הזה ממשיכים לאכול אצל המסעדן. כל הזמן. והם יודעים, והן יודעות. אבל הסביצ'ה, הסביצ'ה. כל כך טעים".



בהמשך הוסיפה: "חגגתי 39 שלשום אבל רק לפני חודש הבנתי שאני לא אשמה במה שקרה במאי 2005. אני לא בחרתי בסיטואציה וזה לא מקרה טריוויאלי. כל אשה שסיפרה בשנה האינטנסיבית הזו על הטרדה שעברה, עזרה לי. אז אולי גם הסיפור שלי יעזור למישהי ובכלל, יעזור לחזק את ההבנה שאם בחרת להיות אשה צעירה ומשוחררת את לא חייבת לשלם על זה מחיר. זו לא משוואה ואת לא הזמנה מהלכת לתקיפה. וזה שעברו מלא שנים לא אומר כלום. כלום, גם אם נשיא ארה"ב אמר לכן אחרת". 



לסיכום, הסבירה לוסטיג מדוע לא התלוננה ולא סיפרה על המקרה עד כה: "אמא שלי אף פעם לא התלוננה על ההטרדות הקשות שהיא עברה ואני גם לא. אבל אולי לילי כבר לא תחשוב פעמיים. היא תגדל לעולם שבו כשנוגעים בה בניגוד לרצונה זה פשע, לא נורמה. אז #למהלאהתלוננתי? כי לא ידעתי שאפשר. מזל טוב לי, ירדה לי אבן מהלב".