"במעמד העברת השגרירות האמריקאית לירושלים, בכיתי. עמדנו שם עם פוליטיקאים מארצות הברית שבאו לטקס, כאלה שפגשנו עוד קודם במהלך העבודה שלנו איתם על הנושא", מספרת רותי ליברמן, שיזמה לפני כשש שנים עם חברתה שרה פלאיי את הפרויקט YES! ISRAEL.

מטרת הפרויקט היא לאתר דמויות, בעיקר בארצות הברית - בקונגרס, בסנאט ובמדינות השונות - שיכולות להשפיע על דעת הקהל. "הכוונה היא לעבוד יחד איתם כדי לחזק את הנושאים שקשורים לשתי המדינות", מסבירה ליברמן. "מדובר באנשים שכבר עוסקים בנושאים שקשורים בישראל ובמזרח התיכון במסגרת העבודה הפרלמנטרית שלהם. לדוגמה, העברת השגרירות לירושלים והכרה אמריקאית בירושלים כבירה שלנו. פעלנו למען זה מאחורי הקלעים, שנים אנחנו מקיימים פגישות בוושינגטון בנושא. אנחנו גם מביאים את אותם משפיענים לארץ למשך שבוע ועוסקים בנושאים שעל הפרק. בזמנו הראינו להם את גבולות ירושלים וקיימנו מפגשים עם תושבים בעיר, כולל מפגש עם ראש הממשלה".

ליברמן (52) מגוש עציון, אם לחמישה ילדים, עלתה ארצה ב־1983 מארצות הברית ועוסקת בייעוץ פוליטי. את הפרויקט הגתה עם חברתה, שגם עלתה מאמריקה, בזמן קיפול כביסה. "שרה היא שותפה שלי בחברה לייעוץ פוליטי, שתינו גם מורות דרך, וחשבנו מה אנחנו יכולות לעשות כדי לחזק את התובנות בקרב האנשים שמחליטים לגבי היחסים בין ישראל לארצות הברית", היא מספרת. "מה שהכי מרגש זה לארח את הפוליטיקאים בבתים שלנו בליל שבת. פתאום אין מחסומים, אין חומות, הכל נהיה אישי, ישיר ואמיתי".

אחד הנושאים שהשתיים מטפלות בו הוא החרם נגד ישראל. "אנחנו עובדים, למשל, עם אוניברסיטת אריאל כדי ליצור שיתופי פעולה אקדמיים ומחקריים בינה לבין אוניברסיטאות בארצות הברית כתשובה לחרם", היא אומרת. "ובכלל, אנחנו בונים מערכות יחסים עם גורמים בוושינגטון ואז פועלים ביחד. כששלושת הנערים נחטפו בגוש עציון ב־2014, קיבלנו אישור לפנות לחברי קונגרס וסנטורים בתקווה שיפעילו לחץ על הרשות הפלסטינית לשיתוף פעולה. יש הרבה דברים שהממשלה, שגרירות ונציגים רשמיים של המדינה לא יכולים לעשות, ופה אנחנו נכנסים לתמונה".

לא לפחד

ליברמן מקווה שהפרויקט שהיא שותפה לו מהווה תגובה הולמת לארגונים האנטי־ישראליים, וחושבת ש"אנחנו צריכים עוד ועוד ארגונים מסוג זה ואנשים שמוכנים להגיד את האמת שלנו, ולא לפחד להיות בעד ישראל ובעד מדיניות הממשלה שלנו. אנחנו רק חלק מהתגובה. התגובה האמיתית צריכה להיות כרשת של ארגונים".

מהו היעד הבא שלכן?
"הכרה אמריקאית בריבונות של ישראל ברמת הגולן. לאחרונה הגישו בסנאט הצעת חוק בנושא. אנחנו מנסים לקדם את זה ובודקים עכשיו מי מתאים להיות פעיל כדי לסייע".

הקשר שנוצר בין ליברמן לבין המשפיענים האמריקאים הוא דו־צדדי: "הם מסייעים לנו, ואנחנו גם מסייעים להם בתקופות של בחירות אצלם. אם הם מזהים את התומכים שלהם כתומכי ישראל, אז אנחנו באים לשם, נפגשים עם קהל הבוחרים הפוטנציאלי ומבהירים לו מי בעד ישראל. כל המתנדבים שלנו חייבים להיות אזרחי ארצות הברית, כדי שזה לא ייראה כהשפעה של מדינה זרה".

פעם בשבוע, ליברמן ושותפתה מוציאות ניוזלטר לכל מי שקשור לפעילות שלהן. "אחרי הפיגוע בעפרה, כאשר הכותרות היו קצרות וענייניות, הוספנו את העניין האישי", היא מספרת. "כתבנו למשפיענים שחיים סילברשטיין - אביה של שירה איש־רן שנפצעה קשה בפיגוע וגם איבדה את תינוקה - הוא האדם שהדריך אותם בירושלים כשהיו פה בביקור. אנחנו מוסיפים להם מידע שלא מגיע אליהם בדרכים אחרות. עם מציאת המנהרות בצפון, למשל, הם לא הבינו בדיוק איפה זה. אני שולחת מפה, מציינת ומזכירה להם דברים שהם למדו כשהיו בישראל בביקור. ואלה שלא היו בארץ, מקבלים תזכורת לכך שהם צריכים להגיע לפה".