היא בנתה עצמה כלהקת הופעות, ובהרבה סבלנות ואמונה טוטאלית ביצירתה צברה קהל שהלך וגדל עם השנים. למעשה רק בתחילת העשור הקודם, עם צאת שני אלבומיה הראשונים, היא הצליחה לפרוץ את מחסום האלמוניות התקשורתי ולבלוט. ואז כבר שרידי דור הרוקסן היו למיעוט.
במשך 27 שנות קיומה הספיקה הלהקה להוציא חמישה אלבומים שהניבו להיטי ענק כ"וואו", "יש לו בחורות כמו מים", "גג", "אין בעצם זמן" ו"מי שלא חולם, כועס". האחרון הוא גם שיר הנושא מאלבומה האחרון של הלהקה שיצא בשנת 2017 וזיכה אותה בפרס הישג השנה למחברי השנה של אקו"ם.
לאורך השנים החליפה הלהקה מספר נגנים, אך בשנים האחרונות התקבע ההרכב שכולל את גלעד כהנא (סולן), יאיר קז (בס), אסי ששון (תופים), ארז רוסו (גיטרות) ולוי בן ברוך (קלידים).
במפגש איתם שנערך בדרום תל אביב, באולפן הקלטות 315 - או כפי שחברי הלהקה מכנים אותו "המוסך" - החמישה מפגינים כימיה אבסולוטית, דינמיקה ממושמעת והומור בשפע. "אנחנו כל כך הרבה שנים ביחד, שכל אחד מאיתנו למד להתפתח בתוך ההרכב ולמצוא את המקום שלו", מספר רוסו. "ועדיין, אני חושב שבכל להקה, גם אצלנו, יש היררכיה ויש צורך במנהיגות. אך מבחינה מקצועית יש לכל אחד מאיתנו ביטוי, וזה חלק מהמהות של הלהקה".
בין סשן אחד לשני יוצאים חברי הלהקה לשיחות טלפון נוטפות דבש עם הילדים או בנות הזוג, משילים לרגע את תדמית הרוקרים הפרועים והופכים לאבות ובני זוג רגישים ודואגים. אותה דמות של אנשי משפחה תחזור לאורך המפגש מספר פעמים, ותמחיש היטב את התבגרותם ואת ההפרדה שהם מצליחים ליצור בין החיים האישיים למקצועיים.
התרעות פיקוד העורף