כמה דקות אחרי שנגמרה עצרת המחאה של העדה האתיופית אמש (רביעי) בכיכר רבין בתל אביב, דווח כי מספר צעירים נעצרו בעקבות עימותים שהתפתחו בין קומץ מפגינים לבין שוטרים. ברהנו טגניה סיפר בתוכניתו ב-103FM על חוויותיו מההפגנה בה נכח גם הוא. "דווח גם על השלכת אבנים, אבל האמת היא שלא הייתי עד למשהו כזה", אמר, "הצעירים אמרו לשוטרים שהם חוזרים הביתה בראש מורם. שני הצדדים פעלו באיפוק. השוטרים מקשיבים לצעירים המפגינים שהם חלק מצוות המשא ומתן והכל בשביל למנוע חיכוך".

גם גלעד שלמור נכח בהפגנות, וביקש לספר כיצד ראה את המתרחש מהזווית שלו. "המשטרה באמת הקפידה לשמור על איפוק שלפעמים נראה מוגזם". לדבריו, ההפגנה הייתה שקטה ומכובדת, אבל בשביל למנוע כמה שיותר חיכוכים בין שוטרים למפגינים, השוטרים שהוצבו בהפגנות היו שוטרי תנועה, ולא "שוטרי יס"מ כמו שאנחנו רגילים לראות לרוב.

"היו כל מיני קטעים שבעיני נראו חריגים, כמו למשל הצתה של חזיזים וירי של זיקוקי דינור באמצע שטח בנוי, וגם היה אדם שטיפס גבוה על אחד מעמודי התאורה שהיו שם – והרי ברור שהיה צריך להוריד אותו, אבל המשטרה הייתה בשלה ונתנה לעניינים להתנהל מבלי להתערב. ההפגנה הייתה מסודרת באופן מופתי ללא עימותים וללא חיכוכים", המשיך שלמור, וסיפר על אחד ממארגני המחאה שעלה לבמה והצליח לרגש גם אותו: "כל המפגינים קראו יחד בשמו, והוא אמר משהו שלמרבית המאזינים שצבע עורם לבן, סביר שהיה עובר מעל לראש. הוא דיבר על השיר 'כושי כלב קט', על כך ששרים אותו בגנים בפה מלא מבלי לחשוב שיש אנשים שנפגעים מזה. הוא ניתח את המשך מילות השיר והצליח לשפוך זווית שיש בה דבר מה פוגעני כלפי מי שצבע עורו שחור".

כזכור, יהודה ביאדגה הסתובב בבת ים עם סכין בידו ונורה על ידי שוטר למרות שמשפחתו של יהודה דיווחה עליו למשטרה. "כל העדויות הסכימו על כך שיהודה התקרב במהרה לעבר השוטר עם סכין שלופה ומונפת", חידד שלמור, "ופה יש סוגיה מעניינת כי מאוד ייתכן – וזה מה שחושבים בגורמי האכיפה, שלשוטר לא באמת הייתה ברירה. הוא היה חייב לירות בו כדי להציל את עצמו, וטוב שהוא ירה בו אחרת היה נרצח.

"למרות זאת, לאף אחד בהפגנה לא היה אכפת. יהודה ביאדגה כבר הפך לסמל והוא סמל בעל משמעות יחד עם יוסף סלמסה ואחרים שנאמרו שם - מוכרים יותר או פחות, וברגע שמשהו הופך לסמל, לא משנה עד כמה המציאות תקפה או לא תקפה. אפילו אחיו של ראש הממשלה, יוני נתניהו, להבדיל, שהיה גיבור לפי הנרטיב הלאומי של מדינת ישראל והוא אכן היה גיבור, אבל גם יש גרסאות שמספרות על דברים אחרים שקרו. זה לא משנה כי הוא הפך לסמל. וזה העניין. אני חושב שהעובדה שכבר יש סמלים רק מבטאת את עומק המאבק והתסכול שהוביל כל כך הרבה אנשים לצאת החוצה ולעלות על בריקדות. אנשים שבאמת כואב להם. אלימות משטרתית זו רק זווית אחת של כל הזוויות של העניין הזה, אבל יש גם הדרה. אני מקווה שהעניין יילך וישתפר".