רכילות
כ־190 אלף שורדי השואה חיים בישראל וגילם הממוצע 82. שארית הפליטה מהגיהינום הנאצי הקימה כאן דור חדש של משפחות כנגד ששת מיליוני הנספים היהודים בשואה. לזכרם של הנרצחים ולכבודם של האודים הניצלים מאש עומדת הערב (רביעי) מדינת ישראל מלכת ותרכין ראשה כמדי שנה בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתחו הערב בשעה 20:00 בעצרת הזיכרון הממלכתית ברחבת גטו ורשה שבמוסד יד ושם על הר הזיכרון בירושלים. בעצרת נשאו דברים נשיא המדינה ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו ובמהלכה יועלו שש משואות בידי ניצולי שואה. משמר כבוד של צה"ל מחטיבת הצנחנים ילווה את העצרת שבמהלכה תיערך האזכרה המסורתית לנספי השואה.
נשיא המדינה ריבלין אמר בדבריו בעצרת ביד ושם: "80 שנים חלפו מאז פרצה אותה מלחמה בה תוכננה ההשמדה השיטתית והמחושבת של 6 מיליון אחינו ואחיותינו. באירופה של שנות ה-30 רבים הרגישו את הקרקע בוערת והסכנה קרבה. אתה מאמין שהדמוקרטיה תנצח? שאלה נערה יהודיה מהולנד כשעוד היה אפשר לברוח. היא נרצחה באושוויץ ב-1943 אך שאלתה נותרה עמנו".
"אין דבר כזה לאהוב את ישראל ולשנוא יהודים כפי שאין דבר כזה לאהוב את היהודים ולשנוא ישראל. בעקבות התחזקות כוחות נאו פשיסטים אנו עלולים למצוא עצמנו במצב שבו בריתות שלנו באירופה יונהגו על ידי מנהיגים אנטישמיים. במציאות כזאת, במיוחד, המסר של מדינת ישראל חייב להיות ברור וחד משמעי - שום אינטרס או שיקולים של ריאל פוליטיק לא יצדיקו ברית קלון עם קבוצות גזעניות שלא מכירים באחריותם לפשעי השואה. אנטישמיות מכל סוגיה גזענות ושנאת האחר מנוגדים לערכים ולרוח של מדינת ישראל נוסדה על בסיסם. איננו שוכחים ואיננו סולחים. העבר שלנו חייב להיות הבסיס לערכים שלנו למעשים שלנו ולבריתות שאנו עושים. זו ההיסטוריה והמורשת שלנו והבשורה הגדולה של העם היהודי לעולם כולו".
מעט לפני האירועים התקיים בתל אביב זו השנה השביעית "המצעד למען החיים" שמובילה עמותת אביב לניצולי השואה. הצעדה יצאה ב־17:00 מכיכר הבימה במפגן הזדהות עם ניצולי השואה שחיים בינינו, כדי לזכור את הגיבורים ששרדו את הנורא וכדי להושיט להם יד ולתמוך בהם. בשעה 17:45 התקיימה בראשון לציון צעדת "צועדים וזוכרים" בהשתתפות מאות תלמידים, ניצולי שואה, וטרנים וחניכי אגף נוער וצעירים. היא תצא מרחבת מוזיאון אגם ותסתיים ברחבת האנדרטה לזכר השואה והגבורה.
במקביל לטקס ביד ושם נערכה העצרת המסורתית של מכון "משואה" ללימודי השואה בקיבוץ תל יצחק, במעמד מפקד חיל האוויר של צה"ל אלוף עמיקם נורקין ושישה מדליקי משואות זיכרון, השנה בסימן "השחרור: בין כאב לתקווה" - בין כאב השחרור לבין החזרה לחיים של הניצולים. ברחבי הארץ יתקיימו לאורך כל הערב מפגשי מיזם "זיכרון בסלון", בעיקר בבתים פרטיים, שיארחו אנשי עדות מקרב ניצולי השואה.
ביום השואה תושמע צפירת זיכרון אחת בלבד - בבוקר מחר למשך שתי דקות. אחריה יניחו ראשי המדינה זרים על האנדרטה ביד ושם ובבתי הספר ברחבי הארץ יתקיימו טקסי הזיכרון. הכנסת ה־21, שהושבעה רק אתמול, תקיים שעה לאחר מכן, ב־11:00, את טקס "לכל איש יש שם" המסורתי המרכזי שיתקיים במקביל בעוד עשרות אתרים בארץ, ובכל טקס יקראו ישראלים רשימת שמות של נספים בשואה. ב־13:00 תיערך ב"אהל יזכור" שביד ושם האזכרה הממלכתית המרכזית. ב־17:30 תתקיים בבקעת הקהילות באתר עצרת תנועות הנוער.
במהלך כל יום הזיכרון לשואה ולגבורה יהיה אתר יד ושם פתוח לציבור החל מהשעה 10:30. הסעות יועמדו לרשות הקהל מהר הרצל, עד לשעה 20:00.
עצרות הנעילה של היום יתקיימו במקביל כמדי שנה בקיבוצים לוחמי הגטאות בצפון ויד מרדכי בדרום.
הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי פרסם פקודה מיוחדת לרגל יום השואה ובה נכתב: "אם יכולנו לשמוע את קולם של בני עמנו אשר נפלו קורבן לשנאה ולאנטישמיות, היינו שומעים אותם מבקשים מאיתנו דבר אחד – שלא נהיה נתונים לעולם לחסדיו של איש. למענם אנו מתחייבים: להמשיך לספר את סיפורם למען תמשיך עדותם להדהד לדורות הבאים להמשיך להילחם למען ביטְחון המדינה, על מנת לאפשר את עצמאותה ואת שגשוגה. את הטלאי הצהוב הנעוץ על החזה החליפו סיכות הלוחמים".
"עם תום מלחמת העולם השנייה בנתה עצמה אירופה כאירופה החדשה. תשליל של אירופה הישנה. אירופה החדשה ראתה את עצמה כמגדלור של דמוקרטיה וליברליות. הקהילה שירטטה בפני העולם כולו אופק של גבולות פתוחים זכויות אדם ואזרח. אלא שהיום, 80 שנה מפרוץ מלחמת העולם השנייה, עלינו להישיר מבט למציאות העדכנית. אירופה שוב משנה מעט את פניה", אמר ריבלין, "אירופה היום שבה להיות רדופה על ידי רוחות הרפאים של העבר. תפיסות של עליונות, טהרנות לאומית, שנאת זרים, אנטישמיות בוטה ועכורה מרחפת על פני אירופה".
"חשוב להדגיש ולהבהיר, איננו בשנות ה-30. איננו עומדים על סיפה של שואה שנייה חלילה. אבל אי אפשר להתעלם מהאנטישמיות הישנה חדשה ששבה להרים ראש כשהיא מתודלקת מגלי ההגירה משברים כלכליים".
"לא כל מפלגת ימין אירופית שמאמינה בצורך לרסן הגירה או לשמור על אופיה הייחודי היא גזענית. ואולם כוחות פוליטיים שאנטישמיות וגזענות היא חלק משפתם, לעולם אסור שיהיו בעלי בריתנו. בין אם האנטישמיות והגזענות מתחפשות לשיח ההגירה מימין או זכויות אדם משמאל עלינו להוקיע אותם בכל מקום. היום אין צורך לשכנע שאותם מילים מכובסות של שמאל קיצוני שישראל צריכה להפסיק להתקיים כמדינה ציונית - היא הופעה של אנטישמיות. יותר ויותר אנשים רואים ומבינים את זה".
צילום: מרק ישראל סלם
"אין דבר כזה לאהוב את ישראל ולשנוא יהודים כפי שאין דבר כזה לאהוב את היהודים ולשנוא ישראל. בעקבות התחזקות כוחות נאו פשיסטים אנו עלולים למצוא עצמנו במצב שבו בריתות שלנו באירופה יונהגו על ידי מנהיגים אנטישמיים. במציאות כזאת, במיוחד, המסר של מדינת ישראל חייב להיות ברור וחד משמעי - שום אינטרס או שיקולים של ריאל פוליטיק לא יצדיקו ברית קלון עם קבוצות גזעניות שלא מכירים באחריותם לפשעי השואה. אנטישמיות מכל סוגיה גזענות ושנאת האחר מנוגדים לערכים ולרוח של מדינת ישראל נוסדה על בסיסם. איננו שוכחים ואיננו סולחים. העבר שלנו חייב להיות הבסיס לערכים שלנו למעשים שלנו ולבריתות שאנו עושים. זו ההיסטוריה והמורשת שלנו והבשורה הגדולה של העם היהודי לעולם כולו".
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בנאומו בטקס: "התקומה אף פעם איננה סוף פסוק. אנו גאים בהישגים אבל איננו מתעלמים מהסכנות שעורבות. אין סתירה בין שני הדברים. גם המעצמות הגדולות ערות לסכנות שקיימות בפניהן ונערכות להדוף אותן. אנחנו חיים היום בפרדוקס. הערצה ברחבי העולם שמלווה בחוגים מסוימים בהתגברות של שנאת היהודים. הימין והשמאל הקיצוני והאסלאם הקיצוני מסכימים על שנאת היהודים. ושנאה זו באה לידי ביטוי בהתקפות נתעבות על בתי כנסת. לא מדובר בביקורת לגיטימית על ישראל. לא הייתי מתעכב על כך אם היה מדובר בזה אלא בשנאה שיטתית ושקרית שמערערת ללא הפסק על לגיטימיות של מדינת הלאום היהודית ושלה בלבד".
צילום: מרק ישראל סלם
"לסכנה שנובעת ליהודים במערב מצטרפת סכנה גדולה יותר ממזרח. איראן משגרת לעברנו השכם וערב איומי השמדה. איננו מתעלמים מאיומים אלה אבל איננו נרתעים מהם. היו שנים בהם נאבקנו לבדנו מול העם כולו בהסכם הגרעין המסוכן. אבל ההתעקשות נשאה פרי".
"אנחנו מעריכים מאד את העמדה הנחושה שלך הנשיא טראמפ. שפרש מההסכם ולפני ימים אחדים הכריז על משמרות המהפכה כארגון טרור. מול איראן המדיניות שלנו ברורה. ישראל לא תושיט את צווארה לשחיטה. בניגוד למה שהיה בשואה, אנחנו מסוגלים ונחושים להגן על עצמנו בכוחות עצמנו. צה"ל הוא מהצבאות החזקים בעולם והוא יכול לאויבנו. ושוב בניגוד למה שהיה בשואה אנו מגבשים בריתות נגד המשטר שמאיים עלינו ועל מדינות באזורנו. למבקשי נפשנו אני אומר דווקא במקום הזה - חזרנו לבמת ההיסטוריה. חזרנו לקדמת הבמה. ניצחנו את צוררנו בעבר ובעזרת השם ננצח גם אתכם".
צילום: מרק ישראל סלם
מעט לפני האירועים התקיים בתל אביב זו השנה השביעית "המצעד למען החיים" שמובילה עמותת אביב לניצולי השואה. הצעדה יצאה ב־17:00 מכיכר הבימה במפגן הזדהות עם ניצולי השואה שחיים בינינו, כדי לזכור את הגיבורים ששרדו את הנורא וכדי להושיט להם יד ולתמוך בהם. בשעה 17:45 התקיימה בראשון לציון צעדת "צועדים וזוכרים" בהשתתפות מאות תלמידים, ניצולי שואה, וטרנים וחניכי אגף נוער וצעירים. היא תצא מרחבת מוזיאון אגם ותסתיים ברחבת האנדרטה לזכר השואה והגבורה.
במקביל לטקס ביד ושם נערכה העצרת המסורתית של מכון "משואה" ללימודי השואה בקיבוץ תל יצחק, במעמד מפקד חיל האוויר של צה"ל אלוף עמיקם נורקין ושישה מדליקי משואות זיכרון, השנה בסימן "השחרור: בין כאב לתקווה" - בין כאב השחרור לבין החזרה לחיים של הניצולים. ברחבי הארץ יתקיימו לאורך כל הערב מפגשי מיזם "זיכרון בסלון", בעיקר בבתים פרטיים, שיארחו אנשי עדות מקרב ניצולי השואה.
ביום השואה תושמע צפירת זיכרון אחת בלבד - בבוקר מחר למשך שתי דקות. אחריה יניחו ראשי המדינה זרים על האנדרטה ביד ושם ובבתי הספר ברחבי הארץ יתקיימו טקסי הזיכרון. הכנסת ה־21, שהושבעה רק אתמול, תקיים שעה לאחר מכן, ב־11:00, את טקס "לכל איש יש שם" המסורתי המרכזי שיתקיים במקביל בעוד עשרות אתרים בארץ, ובכל טקס יקראו ישראלים רשימת שמות של נספים בשואה. ב־13:00 תיערך ב"אהל יזכור" שביד ושם האזכרה הממלכתית המרכזית. ב־17:30 תתקיים בבקעת הקהילות באתר עצרת תנועות הנוער.
במהלך כל יום הזיכרון לשואה ולגבורה יהיה אתר יד ושם פתוח לציבור החל מהשעה 10:30. הסעות יועמדו לרשות הקהל מהר הרצל, עד לשעה 20:00.
עצרות הנעילה של היום יתקיימו במקביל כמדי שנה בקיבוצים לוחמי הגטאות בצפון ויד מרדכי בדרום.
הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי פרסם פקודה מיוחדת לרגל יום השואה ובה נכתב: "אם יכולנו לשמוע את קולם של בני עמנו אשר נפלו קורבן לשנאה ולאנטישמיות, היינו שומעים אותם מבקשים מאיתנו דבר אחד – שלא נהיה נתונים לעולם לחסדיו של איש. למענם אנו מתחייבים: להמשיך לספר את סיפורם למען תמשיך עדותם להדהד לדורות הבאים להמשיך להילחם למען ביטְחון המדינה, על מנת לאפשר את עצמאותה ואת שגשוגה. את הטלאי הצהוב הנעוץ על החזה החליפו סיכות הלוחמים".
