בפוסט שהעלתה לעמוד הפייסבוק הרשמי של מטה המאבק לשחרורה של נעמה, תיארה ליעד את תנאי הכליאה ואת מצבה הנפשי הקשה של אחותה. "זו הייתה הפעם הראשונה שלא ראיתי עליה טיפת אופטימיות. זה היה קשה מנשוא. היא בכתה הרבה, שיתפה אותנו שהיא מרגישה בחושך מוחלט, מפחדת מחוסר הידיעה, ואין לה מושג איך העתיד הקרוב שלה יראה. היא אמרה לנו: 'תמיד הייתי ילדה טובה בלי שום רקע פלילי. הייתי תלמידה טובה, שירתי בצבא והייתי מצטיינת. הסיפור הזה הפך לי את החיים. זה ישאיר עליי כתם שחור לתמיד", ציטטה האחות המודאגת".
עוד כתבה, כי למרות המצב, משתדלת נעמה לשמור על תקווה, ומרבה לחשוב על הרגע בו תשוב לביתה ולשגרת חייה: "כל מה שבא לי לעשות, הפנטזיה הכי גדולה שלי, זה לרכב ברחובות תל אביב על האופניים שלי, ולהיות מסוגלת לכבות לעצמי את האור בלילה", אמרה נעמה לאחותה. את השיחה, שהתקיימה בתא ביקורים מבעד לזכוכית מפרידה, סיימו בני המשפחה בפרידה כואבת נוספת ובשאיפה לקדם את ענייניה המשפטיים כדי להשיב אותה ארצה בהקדם. "אני מחזיקה אצבעות שכל יום שעובר מקרב אותנו לרגע שבו נוכל לשבת יחד, להחזיק ידיים, להתחבק ולצחוק", חתמה ליעד את הפוסט שכתבה.
משפחתה של יששכר הביעה תקווה כי הדיון בעניינה יתקיים באופן הוגן. אמה של נעמה, יפה, התראיינה בשבוע שעבר ל-103FM, וציינה: "אני לא חושבת שזה דיון מכור מראש. אנשים צופים בזה. אני מאמינה שזה מתבצע דרך הממשל ושיש לזה משקל. אני מקווה שיחליטו לשחרר אותה, כפי שעשו בעבר במקרים אחרים. בירושלים אמרו לי שזה הולך לקרות ושהם מטפלים בזה".
התרעות פיקוד העורף