לפני כחצי שנה סערה המדינה בעקבות ירי שביצע שוטר בקריית חיים לעבר צעיר אתיופי, סלומון טקה, בעת ששהה במקום עם אשתו וילדיו. כעת אשתו של השוטר, גלי (שם בדוי), מספרת על הדקות בהן ניגש בעלה לחבורת הצעירים בעקבות אירוע חשוד אותו ראתה וההתמודדות עם ההתרחשויות הקשות שהגיעו לאחר מכן.

מה שלומך?
"מקווה שיהיה בסדר בהמשך".

אתם עדיין בבית שלכם?
"מזמן לא. מהיום שקרה המקרה אנחנו כבר לא בבית. נעקרנו באישון לילה ומשם אנחנו מחפשים מקום שאפשר..."

אתם מסתתרים?
"אפשר להגיד".

הילדים מצליחים להמשיך איזושהי שגרה?
"אנחנו ממשיכים את כל זה בשביל הילדים, לנסות להקנות להם איזושהי שגרה. זו לא השגרה שהם רגילים אליה אך אנחנו מנסים לייצר שגרה שתפצה על כל מה שהם עברו".

מה שלום בעלך?
"בעלי? לא פשוט. עוברת עלינו תקופה מאוד לא קלה".

הוא בחרדות?
"הוא בחרדות, הוא לא ישן בלילות. הוא לא אותו בן אדם כאתמול שלשום".

הוא פוחד ממה שבית המשפט יחליט? ממה שהציבור יגיד? עלולים לפגוע בו? מהן החרדות שעוברות בראשו?
"אפשר לומר שזה הכל ביחד ובראש ובראשונה האיומים על החיים עלינו ועליו. לא מזמן נעצר בחור אחרי שטלפן ואיים. זה לא פוסק".

מה אומרים לכם באיומים?
"מה שיצא לתקשורת. שיגיעו אליו כמו שהגיעו לראש הממשלה יצחק רבין".

תפסו את הבן האדם הזה?
"כן. אני יודעת ממה שפורסם שתפסו אותו שהוא בן העדה האתיופית. מעבר לזה אני לא יודעת".

לא אומרים לכם כלום?
"לא".

היית בגינה באותו היום?
"בוודאי. אני והילדים".

מה את יכולה לספר לנו?
"שלחתי לבעלי הודעת טקסט מיד לאחר המקרה. העיניים שלי התמלאו דמעות. שלחתי לו שאני מצטערת ששלחתי אותו להציל ילד אחד כשילד אחר נפגע. זה מסכם את האירוע שחווינו, אני, הוא והילדים. הילדים ראו הכל ולא הפסיקו לצרוח. אני בתור אשתו רואה את זה ולא יכולה לעזור לו. אני שומרת על הילדים ואומרת להם 'אל תגידו שזה אבא שלכם, לא משנה מה אל תצעקו אבא, זה לא אבא שלכם'".

כי פחדת שיגיעו אליכם?
"כן".

את ראית את הקטטה ואז אמרת לבעלך שיתערב?
"נחשפתי לאיזושהי סחיטה בדרך הביתה, הוא אמר שהוא ייגש לבדוק וככה זה התפתח".

אז ראית את חילופי היריות והמהלומות.
"כן. את האבנים שספג והכל".

הוא ספג אבנים לפני שהוא ירה.
"בוודאי, ולא אחת".

ראית את הירי ואת סלומון נופל?
"ראינו הכל".

מה חשבת באותו רגע?
"חשבתי איך לקחת את הילדים משם ולהסביר להם מה הם ראו עכשיו. חשבתי איך אני נעלמת מהזירה שהתמלאה באנשים".

הזעקת את המשטרה?
"כן".

הוא מצטער שהוא ירה?
"צריך לשאול אותו".

את חוששת ללכת לדיונים במשפט?
"כן. חוששת שיראו אותי, יזהו אותי ושיעקבו אחריי. אני באמת חוששת".

הוא לא עובד מאז.
"לא".

מה בעלך חושב? איך זה יסתיים?
"אנחנו אנשים מאמינים. אני מאמינה שבורא עולם יעמוד לצידנו".

אחרי כל ההפגנות וחסימות הכבישים, מה חשבת שיקרה?
"פוגרום".

את יכולה להבין את הכעס של בני העדה האתיופית?
"אני מעדיפה לא להיכנס לזה. זה לא תפקידי. אנחנו לא אנשים שגזע דת או מין ישנו לנו משהו. זה מה שהכי כואב לי, זה לא אנחנו".

אשת השוטר מפרשת סולמון טקה: "הוא בחרדות, לא ישן בלילות"

חצי שנה אחרי התקרית שהסעירה את המדינה והובילה למחאת העדה האתיופית, משפחת השוטר, שהייתה עדה לאירוע, לא חזרה לביתה: "אמרתי לילדים 'אל תגידו שזה אבא'"