נראה שאין דרך אחרת לתאר את הפרויקט החדש של קק"ל מאשר בעזרת המילה "שאפתני". טוב, באיזו עוד מילה אפשר להשתמש בבואנו לספר על חזון להביא מיליון וחצי מתיישבים חדשים לנגב ולגליל בתוך שני עשורים? "זה בהחלט אתגר גדול לבניין הארץ, ואחד האתגרים הגדולים ביותר שהוצבו בפני ממשלת ישראל ומדינת ישראל", אומר דני עטר, יו"ר קק"ל.
חזון "ישראל 2040 - רילוקיישן ישראלי" של קרן קיימת לישראל מציע דרכים להפוך את הנגב ואת הגליל למנועי צמיחה רבי חשיבות, באמצעות תעסוקה איכותית של תעשיות ההייטק, טיפוח ההתיישבות, החינוך והקהילה. "כבר שנים אנחנו חשופים למחקרים, שתוצאותיהם מתפרסמות בכל אמצעי התקשורת, על הפערים בין המרכז לפריפריה בתחומי הבריאות, החינוך, התשתיות, התעסוקה, ההכנסה לנפש ותחושת השותפות לצמיחה הכלכלית שהמדינה חווה מזה שנים רבות", אומר עטר.
"בכל פרמטר הפריפריה נוחלת תבוסה קשה בהשוואה למדינת תל אביב. אנחנו רואים את גלגולי העיניים ושומעים את צקצוקי הלשון של הפוליטיקאים שכבר שנים אומרים שעכשיו תורה של הפריפריה, ושיש להשקיע בה - אבל בפועל, באופן מערכתי ואסטרטגי, אין תוכנית כוללת ששמה את הפריפריה בקדמת סדרי העדיפויות של ישראל. האירוע היחיד זה עשרות שנים הוא ההחלטה להעביר את בסיסי צה"ל לנגב - אבל אין מדובר בתוכנית כוללת אלא באירוע נקודתי, וגם הוא מקרטע".
עטר מספר שקק"ל עוסקת זה שנים בניסיון לחזק את הפריפריה, אבל גם בארגון לא פעלו באופן מערכתי - עד לתוכנית "ישראל 2040", שעליה שקדו בשנתיים האחרונות. לדבריו, הגדרת הפרויקט "רילוקיישן ישראלי - קק"ל בונה את ארץ המחר", מעבירה את המסר שאין מדובר בעוד מיזם אחד מני רבים. "זה דבר דרמטי ביותר. על מנת לחולל שינוי דמוגרפי מעמיק של מדינה שלמה, צריך הרבה יותר מקק"ל".
חינוך והגשמה
איך בעצם גורמים למיליון וחצי תושבים חדשים להעתיק את מגוריהם לפריפריה? "ישראל היא אחת ממדינות ההייטק המובילות בעולם, ונמצאת בקדמת הבמה העולמית בפיתוחים ובטכנולוגיות מתקדמות. אבל 93% מעולם ההייטק של ישראל שוכן במדינת תל אביב, ורק 7% בנגב ובגליל", מבהיר עטר. "החלטנו שאנחנו מרכזים את המאמץ בעולם ההייטק. איך? זה ברור לגמרי: קק"ל תהיה הגורם המתכנן, המניע והמתכלל את עבודת כל הגורמים, וממשלת ישראל היא הגורם המנהיגותי שבכוחו וביכולתו לבצע את זה".
מלבד ההייטק וממשלת ישראל, הגורם השלישי שעליו נשענת התוכנית הוא העולם היהודי: "בכל צומתי ההכרעה, מאז נולד הרעיון להקים את מדינת ישראל ועד ימינו, נרתם העולם היהודי לטובת ישראל, כי ברובו המכריע הוא ציוני ואוהב את המדינה ורוצה לתרום לפיתוחה ולחיזוקה. הוא חייב להיות שותף לתהליך".
אחרי רתימת שלושת הגורמים הללו תמשיך קק"ל למעגלים נוספים, ובהם רשויות מקומיות, תעשיינים, סטודנטים, ראשי אקדמיה, ראשי עמותות, חברות אזרחיות ועוד. "אנחנו מחברים את כולם ויש התלהבות גדולה מהחזון הזה", אומר עטר.
חלק מהמאמץ יושקע בתחום החינוך, בחטיבות העליונות, בחינוך בלתי פורמלי בגליל ובנגב, ובליווי הבוגרים המתגייסים לצבא, למכינות קדם־צבאיות או לשנת שירות. "אנחנו מעודדים אותם למושג 'הגשמה'. פעם זה היה מושג מוביל בציונות וכיום הוא מוטיב שקצת נשכח ואנחנו מחזירים אותו לסדר היום. ההגשמה שלהם היא לגור אחרי השירות בגליל ובנגב".
את המגורים בגליל ובנגב הם מקדמים בין היתר באמצעות חלוקת מלגות במיליוני שקלים ללימודים גבוהים ולכלכלה. בימים אלו מתנהל פיילוט בערד, בשיתוף עם רד־בינת: 42 צעירים וצעירות לומדים לימודי הנדסה או מדעי המחשב, וקבוצת רד־בינת בראשות יהודה זיסאפל מסייעת להם במלגות ובמציאת עבודה עם סיום התואר, באחת מ־20 החברות שלה השוכנות בגליל ובנגב. "אנחנו מתכוונים להעתיק את הפיילוט המוצלח למקומות אחרים בארץ, כדי להגיע למצב שאלפי סטודנטים יעשו אותו".
השיחה שלי עם עטר מתנהלת בעודו נוסע לישיבה עם יו"ר ועדה מחוזית לתכנון ובנייה, כדי להציג לפניו תכנון של אזורי תעשייה בבר־לב ובצומת גולני. "אנחנו בתהליך של הקמת ארבעה אזורי תעשייה מוכווני הייטק", הוא אומר. "אחד מהם משותף לעוטף עזה ולשדרות, והאחר במרחב שבין דימונה, ירוחם ומיתר. חלק מהשטח יוקצה לטובת מרכזי מחקר ופיתוח. המטרה היא להביא לפחות שני מרכזים בינלאומיים של החברות המובילות בעולם, וכבר יש לנו מגעים מתקדמים עם חברה מארה"ב".
עטר מחויב בכל כולו לתהליך ומספר על תהליכים רבים שקורים במקביל, ובהם עבודה עם ראשי ערים בפריפריה, "מתוך כוונה לסייע להם ליצור תנאים שמאפשרים להייטקיסטים לפתח את ההייטק באווירה טובה ובסביבה תומכת", ועל תהליך מתקדם של הקמת מרכזי חדשנות במכללות תל חי, כנרת, יזרעאל וספיר ובאוניברסיטת באר שבע. "הם יהיו כוח משיכה עצום של מדענים, חוקרים, מהנדסים, מתכנתים ובעלי מקצוע נוספים".
אתה מדבר על יהודי העולם כחלק חשוב מהתוכנית, אבל הקרע בין ישראל ליהודי התפוצות, בעיקר הקהילה הגדולה בארצות הברית, רק הולך וגדל.
"העולם היהודי מתחלק לשני חלקים בלתי שווים בגודלם - קבוצה אחת כועסת מאוד על ישראל ורואה בה אחראית להעצמת הפער והנתק בינה לבין יהודי העולם, וזה בולט בעיקר בארה"ב, אבל לא רק. הם כולם ציונים נלהבים ואוהבי הארץ, אבל כועסים על מדיניות ישראל, שמנתקת אותם מהמדינה. הקבוצה השנייה מתעלמת מהנתק ומהפער ההולך ומתרחב בין יהדות העולם למדינת ישראל.
"צריך להבין, איננו מחפשים תרומות מיהודי העולם, אני פונה אליהם ומציע להם הזדמנות עסקית. במקום שישקיעו בהודו, בעמק הסיליקון או במקומות אחרים בעולם - אני קורא להם לבוא להשקיע בגליל ובנגב. בחודש הבא נערוך בניו יורק כינוס בהשתתפות 70 מנהלי קרנות ומנהלי תעשיות הייטק מהעולם - חברות שמגלגלות מיליארדי דולרים בהשקעות ברחבי העולם ולא משקיעות שקל בישראל - שייחשפו למפת ההזדמנויות העסקיות בגליל ובנגב. נוסף על זה, כבר יש לנו קבוצת משקיעים שמדברת על רעיון נקודתי בתחום הרפואה בגליל, ויש לנו קבוצת בנקאים מאיטליה שמנהלים קרנות בכל העולם, שהמנכ"ל שלהם הביע נכונות להיות חלק מקבוצת הנשיאות שאנחנו מקימים ואשר תלווה את החזון של ישראל 2040".
"כל הכסף הלך למרכז"
לממשלת ישראל יש חלק נכבד בתוכנית. מה יהיה אם בממשלה החדשה שתקום לא תמצאו פרטנרים לחזון?
"אני מאמין גדול בחזון הזה ולשמחתי הרבה, 100% ממאות האנשים שנחשפו לחזון ולתוכנית המפורטת מתלהבים מהם בצורה בלתי רגילה. אני מאמין שגם ממשלת ישראל, שזה תפקידה, תירתם לקדם את הנושא ושנרקום יחד שיתופי פעולה. אם לא ירצו להשתלב - לא אוותר להם. אני חושב שדעת הקהל לא תאפשר את זה. בסופו של דבר, ראשי הרשויות חברים באותן מפלגות וכולם רואים בתוכנית הזדמנות בלתי רגילה להפוך את תושבי הפריפריה לשותפים בפריון. כולם יודעים שהגליל והנגב צריכים להיות מנועי הצמיחה הכלכליים של ישראל בשנים הקרובות. איפה יכולה להיות בעיה? התוכנית מחייבת שיתוף פעולה בין כל משרדי הממשלה: החינוך, הבריאות, הכלכלה, האוצר ועוד. שם האתגר הגדול שלנו, אני מאמין שנעמוד בו".
הניסיון שלכם לפעול לטובת הנגב והגליל במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן" לא הצליח.
"הבענו בדיון במועצת רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) התנגדות למתכונת הנוכחית של 'מחיר למשתכן'. אנחנו בעד התוכנית, אבל רק בגליל ובנגב. אנחנו רוצים שהמדינה תעודד צעירים לעבור לשם, שתיתן להם את התנאים לכך, שתפזר את האוכלוסייה בצורה נכונה יותר. לא הגיוני שצעיר שזוכה בהגרלה בהרצליה, בנתניה או בתל אביב, מקבל תמיכה מהמדינה בסך 500־800 אלף שקל, ולעומתו צעיר אחר שזוכה בהגרלה בנתיבות או בדימונה, זוכה לתמיכה בסך 80־120 אלף שקל. אם היו נותנים תמיכה של 400 אלף שקל לכל משפחה שקונה בית בנהריה, בירוחם, דימונה או נוף הגליל - היית רואה הרבה צעירים שרצים לשם, ובעקבותיהם מקומות עבודה רבים יותר היו נפתחים. 'מחיר למשתכן' מעודדת בריחה משם וגורמת נזק אסטרטגי עצום למדינת ישראל. על זה הוויכוח שלנו".
ובינתיים אתם טוענים שרמ"י שיווקה קרקעות שלכם ללא רשותכם.
"קק"ל, שלא מרצונה - ואנחנו בודקים מבחינה משפטית אפשרות לקבל את הכסף הזה חזרה - השתתפה ב'מחיר למשתכן' בלמעלה מ־2 מיליארד שקל, וכל הכסף הלך למרכז הארץ. זה מטורף. אמרנו למדינה: איננו שותפים לשום מיזם שלכם במרכז הארץ; בעת הזו נכון וחשוב לחזק את הגליל והנגב".
וההפסד הזה נרשם על רקע קיצוץ של 90 מיליון שקל בתקציב.
"התקציב של 2019 קוצץ, ולאחרונה אישרנו בדירקטוריון את התקציב של 2020 עם קיצוץ של 10%, כחלק מהמגמה של ההתייעלות וההתמקדות בנושאי הליבה שלנו".
ההתייעלות נעשית על רקע הביקורת הרבה שנמתחה עליכם לאחרונה?
"אנחנו מקבלים באהבה כל ביקורת כנה, כי היא כלי עבודה מלמד. אחד הדברים שהשקענו בהם רבות ב־2016־2017, עם היכנסי לתפקיד, הוא חיזוק שומרי הסף. מינינו את נשיא בית המשפט המחוזי לשעבר לסמכות המשפטית העליונה אצלנו והקמנו מחלקה שבראשה עומד מנהל אגף ממשרד מבקר המדינה לשעבר, יורם שבירו. כן קלטנו כעשרה עובדים כמבקרים של המערכת, שכבר הוציאו מתחת ידיהם כ־20 דוחות ביקורת, שהם כלי עבודה מבחינתנו.
"אנחנו מנהלים במקביל אלפי מיזמים ברחבי הארץ. ארגון שעסוק כל כך הרבה בעשייה עלול לטעות מפעם לפעם, והוא זקוק למנגנוני בקרה אפקטיביים. יש לנו מנגנונים כאלה ואנחנו מחזקים אותם ופועלים לתיקון כל ביקורת שמוטחת בפנינו.
"היינו צריכים לתקן את תחלואי העבר, ותיקנו אותם. בזכות הביקורת של מבקר המדינה שהונחה על שולחננו ב־2016, גיבשנו ספר נהלים ובו יותר מ־300 נהלים. כל פעולה בקק"ל מוגדרת בו, וכל עובדי קק"ל והמנהלים עברו סדרת הכשרות שילמדו אותם מה הנהלים מחייבים, וכולם פועלים לפיהם. באתר האינטרנט שלנו נמצאים כל הפרוטוקולים, ההחלטות, דרכי הפעולה והקולות הקוראים. כל שקל של קק"ל מוסבר שם. ספר התקציב של 2020 כבר זמין בו, למשל. המבקר העיר על השקיפות, והוא צדק, ולכן ביצענו סדרה של פעולות שהפכו את קירות קק"ל לקירות זכוכית. הכל שקוף. מאז, אני חייב לציין, מסת הביקורת צנחה פלאים".