גודל המשפחה הישראלית לא השתנה בעשור האחרון והוא עמד בממוצע על 3.71 נפשות, כך מסרה היום (ראשון) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפרסמה נתונים לרגל יום המשפחה. מהנתונים עולה כי בשנת 2018 היו בישראל 2.10 מיליון משפחות, לעומת 1.75 מיליון בשנת 2009, כאשר מחצית מהמשפחות מורכבות מזוג הורים ולפחות ילד אחד עד גיל 17. שיעור המשפחות ללא ילדים במשפחות היהודיות עמד על 28% - גבוה לעומת השיעור במשפחות הערביות (11%) - ושיעור הילדים עד גיל 17 המתגוררים עם שני הורים בישראל עמד על 91%, גבוה מהאחוז במרבית מדינות ה-OECD.
עוד עולה מהנתונים, כי כ-12% מהמשפחות עם ילדים עד גיל 17 הן משפחות חד הוריות (כ-135 אלף), בדומה לאחוז בעשור האחרון ובכ-86% ממשפחות אלו עמדה אישה. כ-18% מכלל האימהות החד הוריות עם ילדים עד גיל 17 הן רווקות, לעומת 14% לפני עשור.
מבין הערים הגדולות, שבהן מתגוררים 100 אלף תושבים ויותר, נרשם השיעור הגבוה ביותר של משקי בית עם מועסקים בבית שמש – 86.6% ואחריה מדורגות: כפר סבא – 84.1%, בני ברק – 83.6% ופתח תקווה – 82.9%. לעומת זאת, השיעור הנמוך ביותר של משקי בית עם מועסקים נרשם בחיפה – 72.7%.
מפילוח הנתונים עולה עוד, כי משקי בית עם ילדים מוציאים פי 2.7 על סעיף חינוך, תרבות ובידור לעומת משקי בית בלי ילדים (2,749 שקל, המהווים 14% מההוצאה החודשית, לעומת 1,28 שקל שהם 7.4% מסך ההוצאה, בהתאמה). ל-83.9% ממשקי הבית עם ילדים יש מכונית אחת לפחות, לעומת 62.6% בלבד ממשקי הבית ללא ילדים.
עוד עולה מנתוני הלמ"ס, כי מספר הנפשות הממוצע הגבוה ביותר למשפחה נמצא בערים בית שמש, בני ברק וירושלים – 5.17, 4.75 ו-4.27 נפשות למשפחה בהתאמה, לעומת הממוצע הארצי העומד על 3.71 נפשות. ממוצע הנפשות הגבוה ביותר למשפחה במחוזות המגורים השונים נמצא ביהודה ושומרון – 4.79 נפשות למשפחה, כמעט פי 1.5 מהממוצע במחוז תל אביב – 3.25.
בשנת 2018 היו בישראל 1.827 מיליון זוגות. רוב הזוגות בארץ (95%) הם זוגות נשואים זה לזו. יתר הזוגות, כ-98 אלף, הם בני זוג החיים ביחד, אך אינם נשואים זה לזו, כ-91 אלף מהם זות יהודים והיתר זוגות של "אחרים".
הרכב הגלאים של הזוגות היהודיים החיים ביחד תחת קורת גג אחת, צעיר לעומת הזוגות הנשואים. במחצית מזוגות אלוהאישה היא מתחת לגיל 35, לעומת 22% בלבד מהנשים הנשואות.
עוד עולה מהנתונים, כי ב-55.1% ממשקי הבית גרו בצפיפות של פחות מנפש לחדר במשקי הבית היהודיים ממוצע הנפשות לחדר עמד על 0.80. לעומת זאת, במשקי הבית הערבים ממוצע הנפשות לחדר הגיע ל-1.31 (מוסלמים – 1.39 ונוצרים – 0.98).
בשנת 2018 הוציאו משקי הבית בישראל על מצרכים ושירותים שרכשו 16,475 שקל בחודש בממוצע. משקי הבית עם ילדים הוציאו בממוצע פי-14 יותר לעומת משקי הבית ללא ילדים – 19,624 שקל בחודש, לעומת 13,927 שקל בחודש, בהתאמה.
עם זאת, במשקי הבית עם ילדים שיעור ההוצאה על סעיף הבריאות מסך ההוצאות לתצרוכת היה נמוך לעומד משקי הבית ללא ילדים, שחלק גדול מתוכם הם של אנשים בגיל מבוגר יותר – 5.1% לעומת 7% בהתאמה.
בלמ"ס ציינו עוד, כי בשנת 2018 ההכנסה הממוצעת ברוטו למשק בית היתה 21,063 שקל בחודש וההכנסה של משקי בית עם ילדים היתה גוהה פי-1.4 לעומת ההכנסה של משקי בית ללא ילדי9ם – 24,872 שקל בחודש לעומת 17,981 שקל בחודש, בהתאמה.
עוד עולה מפילוח הנתונים, כי44.2% מהמבוגרים היהודים שהועמדו לדין מקרב היהודים היו רווקים, לעומת 36.9% מהמבוגרים הערבים.
שיעור הגירושין בקרב מבוגרים יהודים עמד על 20.7%, לעומת 7.2% בלבד קרב הערבים.