אם המשפחה, ענת ליפשיץ, סיפרה ל"מעריב": "כשהבאנו לעולם את בתי הקטנה, שני הילדים הגדולים שלי התגייסו לצבא ולא רציתי שהיא תגדל בלי אחים בבית. ביררתי לגבי אומנה ואז הציעו לי את שתי האחיות. לא חשבתי לקחת שתיים ועוד גדולות שעברו הרבה בחיים, אבל כשראיתי אותן לא יכולתי לסרב וגם לא העליתי על דעתי שאפשר להפריד ביניהן".
המונח "משפחה" הפך בשנים האחרונות לרחב מאוד. הוא כולל כיום מודלים מגוונים של התא המשפחתי, שבהם משפחות אומנה, שגם הן שונות מאוד זו מזו. לפעמים, ילדי האומנה הם אחים או ילד עם מוגבלות, לעתים הורי האומנה הם מתוך המשפחה המורחבת, ולעיתים הם משמשים אומנת חירום עם ילדים בוגרים שכבר פרחו מהקן. דבר אחד זהה בקרב כל המשפחות – הרצון העז להושיט יד לילד הזקוק לעזרה. עבור הילד מדובר בחבל הצלה אך ההחלטה לשמש משפחת אומנה היא לא החלטה פשוטה. לצד הסיפוק הרב היא טומנת בחובה גם אתגרים רבים. האתגר הראשון הוא שילוב ילד נוסף במשפחה, במיוחד עבור האחים.
ההחלטה לשמש אומנה היא החלטה של המשפחה כולה ויש לה השלכות על כל בני הבית, ועל כן חשוב לשתף בה את הסביבה הקרובה – הילדים כמובן, אך גם את הסבים והדודים. אתגר חשוב לא פחות הוא ההבנה שלילד כבר יש משפחה, עם הורים ואחים שאוהבים אותו, אך בשלב זה המשפחה שלו נתונה במשבר וזקוקה לשיקום. בזמן שמשפחתו עוברת תהליך שיקומי, הילד זקוק לאי של יציבות בחייו, כך שמודל משפחתי בריא יאפשר לו להתגבר על הקשיים ולקבל אהבה וחיזוק. ההליך אומנם מאתגר, אך חשוב גם לזכור שהמשפחה לא לבד במסע המורכב הזה. משפחות המעוניינות לשמש אומנה או אומנת חירום מוזמנות לפנות למוקד 118 של משרד העבודה והרווחה לקבלת פרטים אודות ההליך והרשמה.