"איום על שופטים - חציית קו": שר המדע יזהר שי התראיין היום בתכנית איפה הכסף ב-103FM והתייחס להיפוך ההחלטה של קודמו במשרד, השר אופיר אקוניס, ביחס למינוי של פרופ' יעל אמיתי לקרן 'גרמניה-ישראל', שפסל את מועמדותה בשל תמיכתה בסטודנטים שסירבו לשרת בשטחים. בנוסף התייחס לאיומים כלפי השופטת ענת ברון וכלפי העמדה שנקטו פוליטקאים שונים לאירועים החריגים, לרבות ראש הממשלה נתניהו. "הנושא של איום על שופטים הוא חציית קו, זה נורא ואיום. מדינות אפלות הן מדינות שבהן מאיימים על שופטים, ואנחנו בשום אופן לא רוצים להיות מדינה כזו".

אתה עוד בבידוד?
"כן, עד יום חמישי הקרוב על פי הוראות משרד הבריאות. תודה לאל, אני בריא לחלוטין על פי בדיקת קורונה".

החלטת להפוך את ההחלטה של קודמך בתפקיד, השר אופיר אקוניס, ולמנות את הפרופסור לנוירולוגיה יעל אמיתי, לקרן 'גרמניה -ישראל'. בזמנו, לפני הרבה שנים, היא תמכה בסטודנטים שסירבו לשרת בשטחים. למה החלטת להפוך את ההחלטה? אתה תומך באידאולוגיה שלה?
"אני תומך בדמוקרטיה הישראלית, ואחד מעקרונות המדינה הם שאדם רשאי להביע את דעתו, עד כמה שאני לא אוהב אותה - ואני לא אוהב את מה שנכתב שם בעצומה ההיא. פרופ' אמיתי מונתה לוועדה שמפקחת על קרן מאוד חשובה לשיתוף פעולה מחקרי בין ישראל לבין גרמניה. בקרן הזו יש פרופסורים גרמנים וישראליים, והיא נבחרה לשם לא על ידי השר הקודם, אלא על ידי ועדת איתור שמצאה אותה נכונה ומתאימה לתפקיד הזה בזכות כישוריה המדעיים".

אקוניס פסל, וזה הלך גם לבג"ץ אם אני לא טועה.
"כן. הבוקר הגשנו את התשובה לבג"ץ, לשם הגיע הדיון, עד להכרעה הכי גבוהה במדינת ישראל. בסופו של דבר ההחלטה שלי התבססה על כך שאנחנו מדברים על שיתוף פעולה מדעי. עד כמה שאני לא אוהב את הדברים שנכתבו בעצומה, וקראתי אותה בקפידה ואני לא אוהב מה שכתוב שם, אנחנו במדינה דמוקרטית. העיקרון הוא שאדם רשאי להביע את דעתו. אני בטוח שפרופסור אמיתי תעשה עבודה טובה בחזית המדעית, ואני מאחל לה בהצלחה".

אנחנו יודעים באופן אישי שאתה אבא לחיילים קרביים, ומאוד אכפת לך. אני בטוחה שגם לפרופסור יעל אמיתי מאוד אכפת, רק שזכותה לחשוב איך שהיא רוצה. לכן, הסיפור של האישור שלך הוא של תמיכה במהלך דמוקרטי.
"לחלוטין. אני מאוד לא אוהב שביקשו שם לחתום על העצומה לשוויון הטבות באוניברסיטה לסטודנטים שחזרו מהקרב כמו לסטודנטים שחזרו מישיבה בבית סוהר, כי הם סירבו לשרת בשטחים. החותמים דרשו לגזור גזירה שווה. אני טוען שלשניים מבניי, שסיכנו את נפשם כבר יותר מפעם אחת במצבים קרביים, מגיע יותר ממי שסירב לשרת. אבל, שוב, זו דעתה".

אם מדברים על דמוקרטיה ועל איומים, מה דעתך על האיומים על השופטת ענת ברון? ראש הממשלה ואמר שהוא מתנגד ושזה מסוכן, והוא מתנגד לאיומים האלה על שופטים בישראל. אני נזכרת בתמונה של ראש הממשלה שעומד בבית המשפט ונואם את נאום התוכחה שלו, שאמר לבית המשפט 'העם קובע ולא השופטים קובעים'. האם המסר לא בעייתי?
"אני לא יודע איך לקשור את זה ישירות, אבל הנושא הזה של איום על שופטים הוא חציית קו, זה נורא ואיום. מדינות אפלות הן מדינות שבהן מאיימים על שופטים, ואנחנו בשום אופן לא רוצים להיות מדינה כזו. כואב לי שהגענו בכלל למצב הזה ששופטים בישראל מקבלים איום, איך אפשר בכלל להעלות את זה על דעתנו? הגינוי חייב להיות חד משמעי מכל קצוות הקשת הפוליטית, זה בכלל לא עניין פוליטי. זה או שאנחנו מדינה דמוקרטית, או שהשופטים מאוימים. כבר אמרתי מזמן שאני מעדיף לחיות במדינה שבה הפוליטיקאים חוששים משופטים ולא להיפך".

שופטים מאוימים, ופרקליטים ושופטים הולכים עם שמירה.אני שואלת האם לדבר הזה יש קשר לדברי ראש הממשלה?
"אני חושב שגם ראש הממשלה וכל מי שתומך בו ובמאבקו המשפטי צריכים להתסייג חד משמעית".

ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: אלוני מור)

כולנו מאחלים לו שייצא זכאי ונקי וללא רבב.
"לגמרי. אבל הוא גם חובש את הכובע של ראש ממשלת ישראל, שאחראי על המערכת המשפטית, על ההגנה החד משמעית והבלתי מסתייגת לשופטים ולפרקליטים, ולכל מי שקשור למערכת אכיפת החוק והסדר. אנחנו במצב מאוד מסוכן, והמדרון הזה חלקלק".

אגב, גם כלפי עיתונאים, כמו שהייתה ההתבטאות כלפי רביב דרוקר.
"נכון. ראיתי את רינה מצליח ביום שישי מספרת על כך שיש איומים, והגידופים כבר הפכו לכרזות ולקריאות לפגוע בה. הדברים האלה לא יעלו על הדעת. במדינה דמוקרטית אנחנו חייבים לשמור על סמלי הדמוקרטיה, ועיתונאים הם חלק מהסמל הזה. גם אם אני מאוד לא אוהב את הדברים הקשים שכותבים עליי, אין בזה שום קשר לאמירה נגד עיתונאים, ורמיזות או קריאות לשים אותם בכלא. ראיתי שראש הממשלה הסתייג, אבל זה לא מספיק. כל מי שאמר, כתב, התבטא, חייב לצאת באופן חד משמעי להגנת העיתונאים, ולהגנת השופטים".

אני גם חושבת שראש סיעתך, בני גנץ, לא התבטא בצורה מספיק תקיפה. אפילו שר המשפטים נתן הצהרה רפה, אבל אף אחד לא יצא נגד האמירות האלה.
"אני חושב שדווקא בעניין של העיתונאי רביב דרוקר, ראיתי כמעט את כל חברי כחול לבן, כולל אני, שיצאנו בצורה מאוד מפורשת. ראיתי הודעה חד משמעית של שר המשפטים אבי ניסנקורן. אני הוצאתי הודעה ואני מניח שגם אחרים יוציאו. אנחנו נמצאים פה כדי לתת קול וביטוי לגוש מרכז-שמאל, שכבר שנים אין לו ביטוי בציבוריות הישראלית. אנחנו נמצאים שם גם כדי להביא את דבר הגוש הזה בנושאים דמוקרטיים, בנושאי ערכי הליבה של הגוש הזה, ואנחנו בהחלט שם".

אני מניחה שיהיו שינויי דפוסי עבודה בעקבות משבר הקורונה. איך אתם נערכים לזה במשרד שלך?
"כבר בחודשיים האחרונים, המשרד היה שותף ל-83 מחקרים מדעיים שסוקרים את ההתמודדות עם משבר הקורונה בכל ההיבטים שלו, דרך אגב, גם בהיבטים אזרחיים, לא בהכרח מדעיים. לא איך בונים את אמון הציבור, איך מייצרים קורלציה בין הוראות הממשלה, שהן לפעמים מורכבות להבנה, לבין הציות בציבור. זו דוגמה למחקר שצריך לסייע כדי לקבל החלטות ממש בחודשים הקרובים, וגם כמובן מחקרים שקשורים בווירוס, בתרופה ובחיסון".

אתה יכול להרחיב על המחקרים שקשורים בנגיף?
"כן, המשרד גם שותף לחלק מהמחקרים שמתקיימים בישראל שהם קצה קצהו של קרחון בין-לאומי. בעולם כולו יש היום כ-400 מחקרים, אם במירוץ לתרופה ואם במירוץ לחיסון. יש בישראל כעשרה פלוס מחקרים מדעיים".

קורונה בישראל (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)

כמה כסף אתם נותנים לזה כמשרד מדע?
"אנחנו נותנים מיליוני שקלים, שותפים למחקרים כאלו שגם ממומנים חלקם על ידי גורמים אחרים, חלקם דרך אגב גם על ידי גורמים פרטיים. אבל מה שחשוב יותר מזה, זה המעקב והידיעה בכל רגע נתון איפה יש פרויקטים בישראל או ברחבי העולם שמתקדמים לתרופה ולחיסון. חשוב שנזכור שכשמגיעים קרוב לתרופה, חשוב למדינה שלנו להיות קרוב לשם כי יהיה שם 'מירוץ חימוש' מטורף. תארי לך שחברה מסוימת מודיעה שבעוד חודש יש לה תרופה או חיסון, ברור שכל מדינות העולם רוצות".

כמה חברות הייטק לא ישרדו את המשבר הזה?
"למרבה הצער תהיה עלייה יחסית למה שקורה בכל שנה. בכל שנה יש כ-800-600 חברות סטארטאפ והשנה תהיה עלייה. אנחנו צופים לפי כל מיני מדדים שיהיו עוד כ-20% חברות שייסגרו בגלל שלא הצליחו לממן את עצמן, בגלל שלא שרדו את משבר הקורונה. אין לקוחות, אין צריכה בעולם, התהליכים העסקיים האטו, לכן יש חשיבות עוד יותר גדולה שמדינת ישראל תתמוך בענף הזה שהוא מנוע צמיחה מרכזי, זה המנוע שייצר מקומות עבודה. גם השכר יירד באופן יחסי".

כלומר, לא ישלמו יותר משכורות מטורפות.
"המשכורת צריכה להיות תחרותית. אכן ראינו סקרים שמראים שהרבה חברות הורידו משכורות כדי לא לפטר עובדים, וזה צעד יפה. קודם כל מקצצים בהנהלה ובמשכורות גבוהות. אבל יש בהחלט צפי בעולם כולו, לא רק בישראל, שתהיה ירידה הדרגתית. את הירידה הזו כבר רואים. בחלק מהענפים בשוק יש כבר ירידה של בין 15% ועד 30% במשכורות בענפים אחרים".

יזהר שי: "איום על שופטים הוא חציית קו - מתאים למדינות אפלות"

שר המדע התייחס להחלטות האחרונות במשרדו ולאיומים שהושמעו כלפי השופטת ענת ברון: "כואב לי שהגענו למצב כזה, איך אפשר להעלות את זה על הדעת? מצב נורא ואיום"