משבר הקורונה ותקופת הסגר הארוכה בבתים היו השלכות רבות כמעט על כל רובד בחיינו ורבים ניצלו את הזמן להתבוננות פנימית ולמחשבות על חייהם ועל אושר. עכשיו, עם החזרה לשגרה, רבים מתחילים להניע קדימה את המחשבות שנבטו בהם בזמן הקורונה, ועושים זאת באמצעות ייעוץ מקצועי אצל קואצ'רים (מאמנים אישיים). על פי מה שמספרים אלה שעוסקים בתחום האימון האישי, הם בהחלט קוצרים בימים אלה את "פירות" הקורונה.
אורלי אדלר, מאמנת אישית בתחומי תודעת אושר, אהבה וזוגיות ובעלת My Blue Bird – בית הספר הגבוה להתמחויות מתקדמות למאמנים ומטפלים, מודה כי יש ריבוי פניות אליה בעקבות הקורונה. "כל הפניות מושתתות על ההבנה שאי אפשר לסמוך על מה שקורה בחוץ, השינויים גדולים, העתיד לא ברור, יש חוסר ודאות, חוסר שליטה, ואנשים מבקשים לפתח את החוסן הפנימי שלהם בכל תחומי החיים", היא אומרת. "יש כמה קטגוריות עיקריות שבהן אני רואה עלייה משמעותית: פניות נקודתיות של אנשים שחווים קושי גדול בחזרה לשגרה (דיכאונות, חרדות, חוסר שינה, פחד, בלבול); נשים בגילים 50 פלוס, אלמנות וגרושות, שהילדים שלהן יצאו כבר מהבית והן חוו בדידות מאוד גדולה בזמן הקורונה, והן מחפשות SOS אהבה וזוגיות כדי להתנער מהבדידות; וזוגות שהגיעו למשבר חמור. כמו כן, רואים עכשיו הרבה פניות של אנשי מקצוע שרוצים ללמוד את התחומים האלה של תודעת אושר, חוסן מנטלי, עבודה עם פוסט־טראומה וזוגיות".
מה לדעתך הניע את פרץ הפניות הזה?
"אנשים הבינו שקניות ומסעדות זה לא מה שיהפוך אותם להיות יותר עמידים לעתיד שאינו ידוע או לגל שני של המגיפה, אם יגיע כזה. עד הקורונה אנשים לא באמת השקיעו בעצמם אלא השקיעו בדברים חיצוניים, והנה פתאום הגיעה הקורונה וגרמה להם להתבונן פנימה. הקורונה הביאה את הצורך להבין מה קורה אצלם בפנים כדי להיות מספיק חזקים, ואת זה לא מלמדים באף בית ספר. כאמור, הגיע אליי מקבץ מאוד גדול של נשים בנות 50 פלוס בגלל תחושת הבדידות. מציאת זוגיות הייתה חשובה להן גם קודם, אבל לא בכזו עוצמה. הן פוחדות לחזור לתחושת הלבד, כי תחושת הלבד במצב שבו לא יצאו מהבית, הייתה מאוד חזקה עבורן".
לאיזו עזרה הן זקוקות?
"הן רוצות לקבל כלים מעשיים כדי למצוא זוגיות כמה שיותר מהר או כדי ללמוד איך להתמודד עם הלבד ולהרגיש טוב עם עצמך. יש אנשים שיכולים במרתון של שלוש־ארבע שעות לקבל את העזרה והכלים שהם צריכים, ויש כאלה שצריכים להיכנס לתהליך אימוני שלוקח 14־12 מפגשים".
ריבוי פניות
"הקורונה הביאה לאנשים הרבה מחשבות לגבי מי הם ומה הם", מתארת יסכה חיימוב, מאמנת אישית ויועצת עסקית. "בעקבות הקורונה להרבה אנשים נהיה חשוב להתפתח מבחינת מקצוע שיהיה לא רק כלכלי אלא גם ממש סוג של ייעוד שלהם, שליחות ומימוש החלומות. אבל הם גם רוצים כמובן להרוויח מכך. אחרי הקורונה המון בעלי עסקים הרגישו שהם חייבים לדעת מה הייעוד שלהם. הקורונה גרמה לאנשים לחשוב מה הלאה, כי זו הייתה כמעט אווירת סוף העולם. אני מזהה ריבוי פניות של אנשים עצמאים בגיל 35 ומעלה, שמצד אחד רוצים להרוויח יותר כי הם מבינים שחייבים להתפרנס יותר מפני שאי אפשר להיות תלויים ברשויות, אבל מצד שני זה לא רק כסף. עכשיו זה נהיה על אותו משקל: גם הרצון להכניס הרבה כסף הביתה וגם המימוש העצמי".
כמה זמן לוקח ללמוד לשלב בין השניים?
"אצלי התהליך הוא חצי שנתי, זה לא כמו טיפול פסיכולוגי של חמש שנים. תהליך האימון שהם עוברים מתחיל קודם כל בבירור עצמי, מה באמת חשוב להם לתת לעולם. דרך החזון האישי שלהם, דרך הסיפור האישי, אנחנו בונים יחד יעדים ומטרות ברורים שניתנים לביצוע ברמה יומית, שבועית וחודשית. אני עוזרת לבן אדם לממש את עצמו וגם למנף את העסק שלו, שבמקרים רבים נפגע בעקבות הקורונה".
לטענתה, למרות שבעלי עסקים רבים נפגעו כלכלית בימי הקורונה, היא מעידה כי לקוחות כן מוכנים לשלם את מחיר הליווי המקצועי - החל ב־40 אלף שקלים לחצי שנה. "ההבטחה שלי היא להגיע תוך חצי שנה ליותר מפי שניים בהכנסות", היא אומרת. "אני מלווה את הלקוחות עד ההגעה ליעד, גם אם זה לוקח עוד כמה חודשים. אנשים מוכנים לשלם. אנשים מוצאים את הכסף כי הם נמצאים בתקופה שבה הם חייבים את השינוי הזה. ההשקעה מחזירה את עצמה. עבורם זה בעצם להיות או לחדול".
אז הקורונה עשתה טוב לקואוצ'רים.
"זו תקופה טובה למאמנים אישיים בכל התחומים. אני מכירה אנשים העוסקים באימון זוגי ובכל מיני תחומים נוספים והם מספרים לי שמגיעים עכשיו הרבה יותר לקוחות מאשר בעבר. תראי, לאימון אישי מגיעים בדרך כלל אחרי איזשהו משבר, כשבן אדם נמצא במצב של 'עד כאן', כשהגיעו מים עד נפש. בשלב כזה אנשים חייבים מישהו שיעזור להם לבצע את השינוי. זה בעצם מה שיצרה הקורונה. הקורונה נגעה בכל תחום בחיינו וגרמה לאנשים להבין שהם רוצים שינוי בחיים, רוצים לחיות טוב יותר".
גם יואל קפלן, מאמן אישי לחיים מאושרים, תקשורת בין־אישית ומצבי משבר ועובד סוציאלי בהכשרתו, מודה כי בעקבות הקורונה יש יותר פניות. "הקורונה יצרה תחושה של איזושהי אי־ודאות לכולנו בחיים", הוא מסביר. "ברגע שאמרו לנו להיכנס לסגר קטעו לנו את רצף החיים, אם זה בעבודה, בחופש היציאה החוצה, בקניות, בהרגלים שהיו לנו במשפחה. אצל חלק מהאנשים המצב הזה עורר כל מיני דברים קשים שהם סחבו איתם לאורך השנים. דווקא ביום שאחרי הקורונה הם הבינו שאין להם ברירה וזה הזמן לטפל בכך. למשל, טראומות מהצבא, טראומות שהיו קשורות לילדות שלהם, בעיות שהיו להם בעבודה. חלקם מדברים אפילו על חרדה שנוצרה בעקבות הקורונה. יחד עם זאת, יש גם סוג אחר של אנשים, כאלה שעשו בקורונה חשבון נפש והבינו עד כמה טוב להם בחיים. הם אומנם מעטים, אבל עדיין יש כאלה שבאים ואומרים 'בוא נראה איך אני משמר את הטוב הזה'".
נשמע קצת מפתיע.
"אני למשל כבר 12 שנים ברציפות רושם כל יום חמישה דברים טובים שקורים לי. זה דברים נורא קטנים, אבל אני יכול להגיד לך שזה משנה לך מחשבה. אימון הוא הכלי הנכון היום לשפר את החיים שלך בכל המובנים. חלק מהאנשים, כשיסיימו את האימון, יצטרכו ללכת למסגרת טיפולית, שם הם יעברו תהליך יותר ארוך. אבל הם יגיעו למסגרת הטיפולית כשהם כבר מוכנים לשינוי, מכירים את הדברים שהם טובים בהם, ואז גם יהיה להם קל יותר להתמודד עם הקושי שלהם בחיים".
חוסר בקרבה
"הקורונה הביאה לי לקוחות נוספים וגם מאוד חידדה לי את האנשים שתהליך זה הכי מתאים ומדויק להם", אומרת מיכל שמש־ענו, מאמנת אישית לניהול מערכות יחסים וזוגיות.
"למשל זוגות שמודעים לעצמם, אנשים קרייריסטים, כאלה שרוצים יותר מהחיים שלהם, אנשים שמבינים שהם רוצים יותר מהחיים ומהזוגיות שלהם ומוכנים גם לעבוד על זה" היא מספרת, "בתקופת הקורונה היו כמה פרמטרים שגרמו לאנשים לחשוב על הזוגיות שלהם. הכי משמעותי זה המצב שכולם היו ביחד 24/7, עם בן/בת הזוג, עם הילדים. בתקופות של שגרה, כמה כבר בני זוג נפגשים אחד עם השני? בממוצע שעה ביום, גם זה לא תמיד. יש זוגות, כאלה שמראש מערכת היחסים ביניהם הייתה חזקה, שסיטואציה כזאת חיזקה אצלם את הזוגיות. אבל רוב האנשים לא שמו בימי שגרה את מערכת היחסים שלהם בראש סדר העדיפויות".
"תמיד בראש הפירמידה היו העבודה או הילדים" המשיכה שמש-ענו, "אצלם זה העצים את הקשיים בתקשורת שהיו קודם, את הריחוק, את האתגרים באינטימיות. למשל, עלה מאוד חזק הנושא של אינטימיות מינית. לקוחות מספרים לי שאם קודם לא הייתה קרבה ביניהם, הרי שהם פחות הרגישו בחוסר כי היו מפגשים עם חברים, קבוצות ריצה. אבל פתאום כשכל זה נעלם והם היו יחד 24/7, הם פתאום הבינו עד כמה הקרבה ביניהם חסרה להם".
ומה קורה להם עכשיו?
"עכשיו הם מודעים לכך, עכשיו הם רוצים יותר, מרגישים שמגיע להם יותר. יש להם את האופציה להיפרד, אבל הם לא רוצים להיפרד. הם הבינו בזמן הקורונה שהם רוצים לשפר את חייהם הזוגיים. עכשיו אני רואה במיוחד פניות של זוגות עם ילדים, ששניהם קרייריסטים, כאלה שקודם היו עסוקים בקריירה שלהם, בהצלחה, שהימים שלהם היו אינטנסיביים. פתאום הקורונה נתנה להם את ההזדמנות להבין מה באמת חשוב".