צביקה הרפז, מורה דרך לתיירות חוץ בשנות החמישים לחייו ואב לארבעה, שבת רעב עם חמישה מחבריו מול הכנסת למשך שבועיים בחודש שעבר אבל זעקתו כמעט שלא נשמעה. "אני מוכן, גם אחרי שלושים שנה של עיסוק בתחום שלי, לכל הסבה מקצועית כדי להמשיך לפרנס את המשפחה שלי. אבל למדינה אין מה להציע לי וזה שלא ביררתי או ביקשתי" הוא מספר למעריב.
ביום שני האחרון בדיון ועדת העבודה והרווחה של הכנסת הצהיר נציג אגף התקציבים באוצר, אביעד שוורץ: "כבר במהלך השבוע הקרוב יוקצו 50 מיליון שקלים נוספים להכשרות שיאפשרו סדר גודל של 7,000 איש נוספים שיקבלו הכשרות, בהמשך אנחנו מכוונים להשקעה בסדר גודל של כחצי מיליארד שקלים. המטרה היא לעודד הכשרות טובות שיכשירו ויעזרו לאנשים למצוא עבודה. יש הכשרות שלא בהכרח נותנות ערך, לדוגמא הכשרת ברמנים או הכשרה של בניית ציפורניים שלפי סקרים של משרד העבודה לא מעלות משמעותית את התעסוקה. אין ספק שצריך לעדכן את הרשימה".
שוורץ דיבר בלשון המעטה. הכסף להכשרות הכל כך מתבקשות אם כן כבר קיים, אבל מבדיקת מעריב עולה כי ארבעה חודשים לתוך משבר התעסוקה החמור בתולדות המדינה, לזרוע העבודה של משרד העבודה והרווחה לא היתה, ועדיין לא קיימת, כל תכנית מגרה סדורה ומעודכנת של הסבות מקצועיות המוניות ורלוונטיות, שלגבי מידת חשיבותן יש כיום כבר קונצנזוס בין כל הגורמים המעורבים בממשלה.
בתשובה לשאלת מעריב האם גובשה במשרד תכנית סדורה שכזאת, נמסר ממשרד העבודה והרווחה כי "המשרד מגבש בימים אלו במרץ תכנית מקיפה להכשרות מקצועיות אפקטיביות שתתן מענה מיטבי למובטלים", כשביקשנו לברר אילו סוגים של הכשרות כוללת התכנית ומה יעדיה ולוחות הזמנים שלה, נעננו רק כי "התכנית תשים דגש על בניית הכשרות בשיתוף מעסיקים ובהתאמה לצרכי המשק תוך ליווי במציאת העבודה ותשלום דמי אבטלה מוגדלים בזמן ההכשרה". זאת ועוד, עדיין לא ברור כמה מתוך הסכומים שעליהם מדבר האוצר יגיעו לתכנית שעוד לא קיימת, "לאחר גיבוש פרטי התכנית היא תובא יחד עם דרישות תקציביות לאישור" אומרים במשרד העבודה. אז לאן בדיוק יגיעו השבוע 50 מיליון השקלים ששוורץ דיבר עליהם ומה יעשה איתם? לא ברור. אבל גם לא לשירות התעסוקה.
מול אוזלת היד של משרד העבודה והרווחה שהמשבר מצא אותו ללא כל תכנית רלוונטית של הכשרות, עומד שירות התעסוקה שבזכות מדיניות עקבית מלפני המשבר ופעולה נמרצת במהלכו של המנכ"ל רמי גראור, הצליח במסגרת התקציב הקיים שלו לבצע התאמות משמעותיות כדי להתייעל בהשמה. השירות אמנם אינו סוברני להעניק את ההכשרות שבאחריות משרד העבודה, אבל כבר עם תחילת המשבר באפריל, הציג גראור תכנית בת ארבעה שלבים, שלושה מהם, לבד מההכשרות עצמן, כבר מיישם השירות במידה כלשהי: תכנית להשלמת השכלה פורמלית, קורסי הקניית כישורי עבודה בסיסיים והדרכות חיפוש עבודה וניהול קריירה.
בשיחה עם "מעריב-השבוע" אומר המנכ"ל גראור: "פניתי כבר אז לאוצר כדי לקבל תוספת תקציב לצעדים עליהם הכרזנו כדי לתגבר אותם, עד היום לא קיבלתי שקל. אנחנו אלה שחשים את הדופק של המשק, המעסיקים מדברים איתנו ואנחנו מבינים את צרכיהם אבל איתנו לא מדברים. משרד העבודה תקוע עם תכניות מיושנות ולא רלוונטיות בזמן שאצלנו יש כבר תשתית לגיבושה. בידע שצברנו במהלך המשבר ובתרומה שלנו לבניית ההכשרות, הם לא משתמשים". גראור מוסיף: "בכל העולם שירותי התעסוקה אחראים גם על ההכשרה וההשמה של דורשי עבודה, כך זה צריך להיות אבל אצלנו זה לא המצב. עשינו מהפכה בשירות לפני המשבר שאפשרה לנו לייעל את ההשמות אבל אנחנו פועלים לבד ובלי תיאום ותוספת תקציב משמעותית הצעדים שלנו לא יספיקו".
חשוב להדגיש, ממשלות ישראל של העשור האחרון ייבשו בצורה שיטתית את האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה והפכו אותו ללא רלוונטי כשהאשמים העיקריים בכך הם המדיניות שהוביל ראש הממשלה יד ביד עם אגף התקציבים באוצר, שפתאום מוצא את הכסף להכשרות, אבל גם השרים שהיו ממונים על האגף וראשיו. על פי דוח "מרכז טאוב", "המדינה מציעה הכשרות לעובדים במידה פחותה בהרבה ממדינות אחרות, ואלה הזקוקים ביותר להכשרות אינם רוכשים אותן בעיקר בשל עלותן הגבוהה וחוסר זמן. שוק העבודה משתנה בעקבות תהליכי מחשוב וטכנולוגיות חדשות, ובחלק מהמשימות האדם נדחק הצידה. הפגיעה בעובדים שלא רכשו מיומנויות תהיה קשה יותר".