מבוי סתום במשא ומתן לפתרון השביתה בשירותים החברתיים, שנמשכת זה השבוע השלישי: האוצר מסלים את עמדתו, וביקש אתמול מהרשויות המקומיות התומכות במאבק שלא להעביר שכר לעובדות ולעובדים הסוציאליים השובתים.
באגף הממונה על השכר באוצר זועמים על התעקשות איגוד העובדים הסוציאליים לרפורמה מקיפה במבנה השכר שלהם, ועל סירובם לתוספות נקודתיות כנגד הגדלת אחוזי המשרה. מנגד, טוענים העו"סים כי מדובר ב"פירורים", שלא יעודדו את איוש מאות התקנים החסרים במחלקות הרווחה ולא יקלו בעומס הגדול בלאו הכי עליהם, של מאות תיקים לעו"ס. האוצר דורש כי תוספות לשכר יבואו כמענקים על שעות נוספות שהעו"סים עושים בלאו הכי גם היום - ולכן לא ייצרו שינוי מהותי של תמונת הקריסה הקשה בשירותי הרווחה.
בתוך כך המשיכו מאות עובדים סוציאליים להפגין אתמול בצמתים ברחבי הארץ, בדרישה משר האוצר ישראל כ"ץ לפתור את המשבר. "האוצר הפסיק באופן חד־צדדי את המו"מ ועבר למסע איומים והפחדות על העובדים", אומרים באיגוד העו"סים, "המכתב שהוצא הוא ניסיון מביש להלך אימים על עובדות סוציאליות עם שכר נמוך. בלתי נתפס שבעת הזו של משבר הקורונה, האוצר רוצה לשבור את העובדות״.
עוד הוסיפו: ״זה שבוע שלישי שבו אין חקירות ילדים, לא מטפלים באלימות במשפחה וקשישים לא מקבלים סיוע. אנחנו קוראות לשר האוצר ולראש הממשלה להתערב באופן מיידי ולפתור את המשבר".
שוחחנו עם ש', מנפגעות השביתה, שאחרי שבועיים הביאה כבר רבים מהנזקקים לשירותי הרווחה למצבי קצה. ש', אם יחידנית בת 47 לשתי בנות מאזור מודיעין, מספרת: "בשלוש השנים האחרונות מלווה אותי עובדת סוציאלית במפגש שבועי, שאחראית על שיקום נפגעות תקיפה מינית״.
״אני עברתי התעללות מינית במשך שנים כילדה ונערה״, מספרת ש׳ ומוסיפה כי ״הידרדרתי לתעשיית הזנות שממנה הצלחתי לצאת רק כשהכרתי את בן זוגי לשעבר ואבי בנותיי. אבל גם השנים איתו היו כלא, שממנו הצלחתי להשתחרר רק כשביקשתי ממנו גט והייתי מוכנה להתפשר על גובה המזונות בשביל זה. מצאתי את עצמי במצוקה כלכלית ונפשית קשה ואובחנתי עם פוסט־טראומה. רק בזכות העו"סית שלי אני שורדת בכלל. המחשבות האובדניות רודפות אותי כל יום, ואני צריכה להזכיר לעצמי שאני אמא ויש לי אחריות".
ש' מוסיפה כי עם תחילת השביתה כתבה לה העובדת הסוציאלית המלווה אותה, שתהיה חזקה ושהיא עצמה לא רצתה לגרום לה לשבור שביתה, אבל מתארת מצב של חוסר אונים עד כדי סכנת חיים ממש.