ענת דוידוב שוחחה היום (רביעי) בתוכניתה ב-103FM עם יו"ר התנועה לאיכות השלטון, ד"ר אליעד שרגא על הוראת בג"ץ למדינה לענות על הבקשה שהגישו בתנועתו להוצאת צו ביניים לעיכוב כניסה לתוקף של החוק המגביל קיום הפגנות במהלך תקופת הסגר למרחק של עד קילומטר מהבית. "לקחו את מלכת הזכויות בדמוקרטיה שהיא חופש המחאה ולמעשה הדרך היחידה במדינה דמוקרטית לממש את חופש הביטוי הפוליטי של כל אדם ואדם, ולא רק שפגעו בה, פגעו בה בצורה לא מידתית", אמר שרגא.
נפתח במה שאומר ממש לפני זמן לא רב היועמ"ש מנדלבליט שמבהיר לממשלה שהגבלת ההפגנות לא תקפה עד לאישורן של תקנות חדשות בנושא. אני מניחה שאתה לא יודע מתי הכנסת תעסוק בזה ומתי זה יאושר, אבל קודם כל ספר לי מה היה בפנייה שלכם לבג"ץ?
"קודם כל היועמ"ש צודק, כשאין תקנות אי אפשר למעשה לממש את החוק, כך שאנחנו נמצאים במצב של המתנה בו תצטרך הממשלה לתקן את התקנות. בג"ץ, ולצערי הרב די ראינו את הנולד כשעמדנו לפני 11 שופטים ושרטטנו את התרחישים קרה בדיוק את אשר ידענו.
אדם עם שלושה כתבי אישום חמורים ביותר מנסה להפוך את מדינת ישראל לדמוקרטיה פורמלית, לשאוב ממנה את כל המהות של הערכים הדמוקרטיים, אדם שלמעשה בגלל המצב המשפטי הקשה שלו לא מצליח לנהל את המשבר הבריאותי או הכלכלי הגדול ביותר בתולדות במדינת ישראל, והוא עושה את זה בגלל שהוא לחיץ וסחיט".
את כל זה אנחנו יודעים. בג"ץ מחכה שהמדינה תגיב, זה מה שהוא אומר עכשיו, נכון?
"זה נכון. כי מה שקרה פה, לקחו את מלכת הזכויות בדמוקרטיה שהיא חופש המחאה ולמעשה הדרך היחידה במדינה דמוקרטית לממש את חופש הביטוי הפוליטי של כל אדם ואדם, לקחו את הזכות הזאת שלמעשה גם מגנה על זכויות מוגנות אחרות אם זה חופש העיסוק וחופש מדת וזכויות וחירויות אחרות.
ולא רק שפגעו בה, פגעו בה במידה לא מידתית. אפשר לבוא ולהתווכח ולומר שהזכות שנקראת חופש הביטוי או חופש המחאה, היא לא כמו כל זכות אחרת, היא לא ערך מוחלט".
את כל זה אנחנו יודעים וזה חשוב מאוד. השאלה היא מה עושים עכשיו?
"עכשיו אנחנו בשלב של תיקון התקנות. מספיק אישור של ועדת חוקה, חוק ומשפט".
אני מניחה שאם האינטרס שלהם הם פתאום יעבדו נורא מהר.
"אין לי ספק. פתאום הבעיה היא לא הקורונה, לא המשבר הכלכלי, הבעיה היא ההפגנות של כמה אנשים שיוצאים ומוחים, חלק מהטענות הקשות שלנו בעתירה זה שהפגיעה היא לא מידתית. אפשר לבוא ולומר אנחנו רוצים לצמצם את הזכות למחות - אבל לא לקחת ולבטל אותה לחלוטין.
אנחנו הצענו למשל שיאשרו לנו להפגין ברכבים, אבל הם באו ואמרו שהם יגבילו את זה לאלף מטר. זאת אומרת שאף אדם לא יכול לנסוע במכונית שלו, הקפסולה הפרטית שלו, להפגין. את מבינה כמה רחוק הם הלכו עם האירוע הזה? כשיש פגיעה לא מידתית באותה זכות, יש לי תקווה גדולה מאוד שבית המשפט העליון כן יתערב בפגיעה הזאת".
בית המשפט עכשיו בעצם מחכה לתשובה של המדינה.
"נכון. ביהמ"ש העליון שהבין שהתקנות עדיין לא תוקנו, ולכן יש לנו מרווח של מספר ימים לנשום".
ומתי המדינה לבג"ץ?
"המדינה צריכה להשיב תוך 7 ימים".
עד שהמדינה לא משיבה לבג"ץ, האם במוצ"ש יכולים לצאת, כיוון שבג"ץ מחכה לתשובה של המדינה. המצב החוקתי פה?
"המצב החוקי, שנכון לרגע זה, הוא יכול להשתנות תוך 24 שעות. נכון לרגע זה, אנחנו עולים לקיסריה עם כל כלי הרכב, התקנות הנוכחיות לא עוצרות ולא פוגעות ביכולת שלנו להפגין, כמובן בקפסולות של 20 ומרחק 2 מטר - כל הדברים שהיו גם לפני כן. נכון לרגע זה אין את הגבלת המרחק של האלף מטר, יכול להיות שזה ישתנה מחר בבוקר, יכול להיות שאז נרוץ פעם נוספת לבית המשפט העליון".
אם מחר מתקינים את התקנה, אתה רץ שוב לבית המשפט למרות שהוא מחכה לתשובה של המדינה?
"ברור. אם מחר בבוקר ייוולד משהו חדש, אם מחר בבוקר תיכנס לתוקף תקנה שבעצם מיישמת אתה חוק והיא תגביל את חופש המחאה לגבי מוצ"ש הקרוב, אנחנו ננסה שוב להגיע לביהמ"ש העליון בכדי שביהמ"ש העליון יקבל החלטה לגבי יישום החוק בהנחה שהחוק הוא לא חוקתי, אז אולי את הנגזרת של החוק, את התקנה, הוא יחליט שהיא תמתין ותתעכב עד שהוא יקבל את ההחלטה".
אתה יודע אם יש עוד בג"צים בדרך או שאתם בשם כולם? בשם מי אתם בעצם עותרים לבג"ץ?
"אנחנו כמובן עותרים בשם התנועה לאיכות השלטון - יש קרוב ל-60 אלף חברים בתנועה למען איכות השלטון בישראל, אנחנו מקווים שאנחנו מייצגים את כלל אזרחי מדינת ישראל ובמידה ואנשים נוספים רוצים לעתור ביהמ"ש העליון פתוח, כולם מוזמנים.
אני מאוד מקווה שהמהלך המשפטי הזה ירגיע טיפה את הטרלול והטירוף הזה. כי המדרון החלקלק בחצי שנה האחרונה – נפגעות זכויות אדם וזכויות אזרח. הזכויות הכי בסיסיות בדמוקרטיה פשוט נלקחות מאיתנו".
אם מתקינים תקנות, אתם עדיין יכולים לעלות במוצ"ש גם לקיסריה וגם לבלפור או שאתם תיאלצו לנהוג על פי התקנות ועל פי מה היועמ"ש אמר?
"אנחנו בתנועה למען איכות השלטון בישראל שומרי חוק ומכבדי חוק. את השיח החוקתי שלנו עושים רק דרך ביהמ"ש העליון ולא עם השוטרים. אם חלילה יכנסו תקנות לתוקף לפני יום חמישי וביהמ"ש העליון לא ייתן צו שמונע את כניסתן לתוקף, אנחנו לא נגיד לאנשים לצאת לרחוב כי המצב המשפטי לא יאפשר".