"רועי היה בן אדם שכל מה שהוא רצה זה לתת חזרה ולתת השראה לאנשים שהיו במצבו, פגועי ראש", סיפר יחזקאל. "אפילו במסע הראשון לפני הפגיעה הראשונה, כל המטרה הייתה להראות לאנשים שאפשר לבחור אחרת. ההשראה שהוא השאיר היא קשה מנשוא אבל נושא תרומת איברים ההחלטה הייתה מאוד חד משמעית מבחינת ההורים".
על ההחלטה לתרום את איבריו של סדן לחולים אמר יחזקאל כי "היה ברור לכולנו, למשפחתו כמובן, שאיבריו יתרמו. הוא גם היה חתום על כרטיס אדי. יש בזה נחמה שחלק ממנו ממשיך בעולם הזה כי הוא באמת היה איש מיוחד, אני לא מכיר עוד כמוהו".
במענה לשאלה האם הוא יודע למי נתרמו האיברים של חברו אמר יחזקאל: "אנחנו לא ממש יודעים למעט שצוות הרופאים הוריד מאיתנו את כל ההתעסקות הזאת, לא היינו במצב מנטלי להתעסק איתה. אנחנו רק יודעים שזה הגיע לשישה אנשים, עדיין לא מכירים אותם".
דוידוב ויוכפז עדכנו את יחזקאל כי ידוע להם על ילדה קטנה בשם מיה שזכתה לתרומת כבד. התגובה לכך אמר יחזקאל: "קיבלנו תמונות, כולנו הורים לילדים וכולם בכו והצטמררו ואנחנו שמחים שזה הגיע".
בהמשך סיפר יחזקאל על היכרותו רבת השנים עם סדן: "ג'ינג'י הגיע אלינו לבית הספר היסודי באורנית. החבר'ה שאתה גדל איתם הם המשפחה שלך לכל דבר ועניין. נפגשנו בכיתה ד', הגיע ילד שהיה שונה מאיתנו כבר מהיום הראשון, ברמת הממדים שהיינו ילדים קטנים והוא מעין 'ויקינג' אבל החיבור היה מידיי, הפכנו למשפחה כמעט מיד ומאז אנחנו ביחד".
על התאונה הטרגית שהביאה למותו בטרם עת אמר, "חשבנו שזה כבר מאחורינו כי במסע הראשון הוא היה כל כך הרבה פעמים על סף תהום ואחרי תאונות וסכנות שאנחנו לא יודעים איך הוא עבר אותן. הוא הפסיק לנשום פעמיים באותו לילה ארור שהוא נפל והצליחו להחיות אותו, אחרי תרדמת מאוד ארוכה הוא חזר לרכב אחרי כמה חודשים באופניים. אז חשבנו שזה מאחורינו, את הרע ביותר הוא עבר והוא איתנו לתמיד. לצערנו ביום רביעי האחרון קרה מה שקרה וכולנו המומים".
התרעות פיקוד העורף