לקראת יום השואה, אוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם הקונגרס היהודי האירופי פרסמו היום (רביעי) את הדוח האנטישמיות לשנת 2020. לפיו, שנת הקורונה הועילה בירידה באלימות הפיזית מחד, אך בה בעת החמירה את גילויי האנטישמיות ברשת ונראו יותר מקרים של פגיעה בבתי כנסת ובתי קברות.
בשנת 2020, ירד מספר האירועים האלימים על רקע אנטישמי בעולם מ-456 בשנת 2019, ל-371 בשנה זו. במקביל, חל זינוק של מעל 20% במספר הכולל של חילולי בתי הכנסת, בתי הקברות והשחתת האנדרטאות לשואה, מקומות שהיו סגורים או לא מוגנים בשל הסגר והפכו לטרף קל עבור בריונות אנטישמית. במהלך השנה התפתחו תופעות חדשות ברשת, כמו ה-zoom bombing ו"הרשת האפלה" שקשה לכמת את היקפן.
תופעת ה-zoom bombing היא כינוי לתופעת השימוש בזום לשם התפרצות בריונית לאירוע וירטואלי שמקיימים בתי כנסת, קהילות וסטודנטים יהודים, כדי למנוע את המשכו, לנצל את הבמה ולהציג צלבי קרס, מצגות משלהם, נאומים של נציגיהם ועוד. התופעה המקבילה לה, התרחשה ב"רשת האפלה", לפיה קבוצות קיצוניות, בייחוד קבוצות ימניות, החלו להתבטא בפלטפורמה זו, שאין עליה פיקוח או הגבלות, בניגוד לרשתות החברתיות הרווחות.
במהלך התפשטות הקורונה, הושמעו האשמות כלפי היהודים בפיתוח הנגיף ובהפצתו בעולם. האשמות מסוג זה שכונו Judeovirus, הושמעו לא רק בחוגים קיצוניים וקבועים המפיצים דברי שטנה כנגד יהודים, אלא בקרב אוכלוסיות שאינן מזוהות פוליטית או אידיאולוגית.
בארצות הברית, ניכרת מגמת עליה במספרי המקרים האלימים מזה כמה שנים, עד ל-119 השנה, לעומת 99 בשנת 2017 למשל, וגם בגרמניה הייתה עלייה בכלל המקרים, מ-2,032 מקרים בסך הכול בשנת 2019 ל-2,275 ב-2020, ובהם 59 מקרי אלימות. בשתי הארצות מהווים מקרי הוונדליזם את הרוב.
ירידה משמעותית נרשמה באוסטרליה, אנגליה ובייחוד בצרפת, שם הודיעו משרד הפנים והקהילה היהודית על ירידה של 50% במקרים מכול הסוגים, בגלל הסגר ההדוק, וכך גם בקנדה, שם ירד מספר המקרים האלימים לפחות ממחצית. עיקר המקרים מתרחשים בשש הארצות בהן חיות קהילות יהודיות גדולות, והן ארה"ב, קנדה, הממלכה המאוחדת, אוסטרליה, צרפת וגרמניה, ואילו ביתר ארצות העולם, למעט אוקראינה, המספרים הם חד-ספרתיים.
עורכת המחקר וראש מרכז קנטור באוניברסיטת תל אביב, פרופ' דינה פורת, סיפרה: "המציאות בימי הקורונה הכתיבה את אופייה ואת ממדיה של האנטישמיות בשנת 2020, שנה שהייתה מתוחה וסוערת בעולם כולו. דעות קדומות, אמונות טפלות, פחדים קמאיים ותיאוריות הזויות צפו ועלו על פני השטח. ביטויי האנטישמיות, המילוליים והחזותיים, היו קשים ומקוממים. האשמת יהודים וישראלים ביצירתו ובהפצתו של וירוס הקורונה, Judeovirus, הייתה המוטיב המרכזי בביטויים האנטישמיים, והיא נובעת מפחד עמוק מפני דמות היהודי/הישראלי כמפיץ מחלות בעבר ובהווה".
ד"ר משה קנטור, נשיא הקונגרס היהודי האירופי, אמר: "בשנה של מגבלות חמורות וסגרים, טבעי שנראה ירידה במספר התקיפות האלימות נגד יהודים. אולם, עם הגידול באנטישמיות ברשת, גל ההתקפות הבא נגד יהודים ומטרות יהודיות יכול היה להיות ממש מעבר לפינה. בתקופות של משברים חברתיים וכלכליים, היהודים תמיד היוו מטרה ושעיר לעזאזל, וראינו זאת לאורך כל מחזור מגפת הקורונה. היהודים הואשמו בכך שגרמו לנגיף וגם לחיסון, כולל השוואה של המגבלות והחיסונים עם המדיניות האנטישמית של הנאצים, מה שנועד למזער את ממדי השואה וחשיבותה ולהקטין את הרצח של שישה מיליון יהודים. אנו מקווים שמה שאנחנו עדים לו אינו השקט שלפני 'הסערה המושלמת' של שנאת היהודים בשנים הבאות".