על נתוני ההתחסנות במערכת החינוך אמר כי "אנחנו כרגע עם 81 אחוז בקרב עובדי ההוראה, 73 אחוז בקרב תלמידי י"א-י"ב. זה נמצא כל הזמן בעלייה וסך הכל אחוז בהחלט גבוה". לדבריו, הנתונים מסבירים על גודל האחריות של המערכת, של מנהלי בתי הספר, של המורים עצמם, של ההורים, של התלמידים, "המספרים בהחלט מדברים בעד עצמם".
"זאת התוכנית לשנה הבאה, עד אז אנחנו עושים מיפוי של הפערים הקיימים וצמצום פערים רגשיים, חברתיים ופדגוגים", המשיך. מנכ"ל משרד החינוך הוסיף כי: "כבר עכשיו, כשיצאנו למתווה בחזרה ללמידה מלאה, אפשרנו גם בחטיבות הביניים וגם בחטיבות העליונות כ-20 שעות למידה משולבת, למידה חוץ בית ספרית. לקראת שנה הבאה נרחיב את הגמישות".
עוד אמר כי "השנה סיכמנו על חמש בגרויות חיצוניות וכל השאר פנימיות, כנראה שגם בשנה הבאה נישאר באותו מצב, ולאורך הדרך אנחנו נלמד מקצועות גם באופנים שונים, זה חלק מהגמישות וחלק מהתוכנית שלנו. כשנסכם את התוכנית, נפרסם אותה. זה יהיה בזמן הקרוב".
"זה חייב להיאמר בלשון ברורה. לא שואלים אותנו, לא מתייעצים איתנו, לא מדברים איתנו. למה צריך לחכות לרפורמה ולתהליכים כפי שאמר עמית אדרי, ולא לעשות את זה עכשיו? עכשיו זה הזמן", המשיכה מורס.
מורס הוסיפה למתוח ביקורת על פעולות משרד החינוך: "אין אווירה של שיתוף בין משרד החינוך לבין צוותי ההוראה בשטח. מי ישב בתהליכי גיבוש הרפורמה? אני לא יודעת על מנהלים שישבו שם, אני לא יודעת על ארגונים שישבו שם, אני לא שמעתי על מורים שישבו שם". לדבריה, אנחנו חוזרים בצעדי ענק אחורה, ויהיה יותר גרוע ממה שהיה קודם.
בהמשך, קראה מורס למשרד החינוך לפעול אחרת: "משרד החינוך צריך לקרוא לנציגים, למנהלים ומנהלות, מורים ומורות, שישבו יחד איתם ביחד ויכתבו יחד איתם את הרפורמה, עם הידע שלהם. עמית אדרי מדבר על 'מיפוי של הפערים' – על מה הוא מדבר? הוא לא יכול לעשות מיפוי לבד. על פי אילו קריטריונים? מה הוא יודע על הילדים?".
התרעות פיקוד העורף