לדבריו, אין ספק שהיה צריך מזמן להפקיע את השטח הזה מאותן עמותות שמנהלות את הנושא במבנה שהיציבות שלו כמו מגדל קלפים. "הנושא של תשתיות שם עלה בצורה משמעותית בשנים הקודמות, הייתי יו"ר ועדת המשנה הפנים של הכנסת באפיזודה של שנתיים שהייתי ח"כ ועסקתי בעניין הזה מתוך ההבנה שיש כאן בעיה אינהרנטית שהמקום לא מסוגל להכיל את כמות האנשים הגדולה בפיק אחד שהוא כל כך משולהב", ציין, "דובר אז להפקיע שטח גדול של שמורת מירון והוצגו תוכניות".
הוא הוסיף כי "המדינה יכלה לקחת לידיה את עניין התשתיות במתחם גם ללא הפקעתו. המדינה יכלה גם לבנות מתחם כמו שצריך, מבחינה הנדסית ובטיחותית - אבל זה לא קרה לא ממניעים תקציביים". הביכר לשעבר במשטרה הדגיש כי "היה אפשר להקצות תקציב מדינה לעניין הזה, מדובר בשטח שהיה אפשר להפקיע מהשמורה".
יוכפז ודוידוב ביקשו מצור להתייחס ללחץ שהפעילה ההנהגה החרדית לפתיחת המקום. "זו נקודה משמעותית שצריכה להיות מובאת בפני ועדת חקירה ממלכתית", הסביר, "כמות האנשים שעלתה השנה להר בגלל מגבלות קורונה שהיו כביכול קטנה יותר. זה שהיו פחות אנשים לא משנה את הפיקים, הפיק כל כך עמוס ובעייתי על התשתית שגם אם יהיו 100 אלך איש או 30 אלך איש הדבר הזה יכול לקרות".
"בעבר, הופעלו עלי לחצים באירועים מסוימים שנכחתי בהם, לדוגמה הר הבית", ציין צור, "קח את אירוע המחסומים בשער שכם או המגנומטרים בכניסה להר הבית, גם שם מדובר על פולחן דתי שהמשטרה חושבת באקט מבצעי שנכון לווסת את הכניסה של המתפללים. האם הדרג המדיני התערב וגרם לזה שזה ישתנה? בוודאי שכן".
הבכיר לשעבר אמר עוד כי "בסופו של דבר אם ניצב שמעון לביא היה בא ואומר אני לא מאשר את קיום ההילולה במירון - האירוע הזה מתקיים עוד לפני שהייתה מדינת ישראל, היו מגיעים להר כך או כך". הוא טען כי "הממשלה הזאת לא רוצה כי זה אקט פוליטי. אם הממשלה הייתה מספיק אמיצה היא הייתה עוצרת את זה".
בסיום הראיון נשאל צור האם הוא מעריך שתקום בסופו של דבר ועדת חקירה ממלכתית. "לצערי, אני חושב שהיא חייבת לקום אבל בהבנה שלי – אף אחד לא רוצה להיות נחקר שם ולכן היא לא תקום", סיכם.
התרעות פיקוד העורף