אוכלוסייה בשיטור יתר: מקרה תקיפת הקצין ממוצא אתיופי, דמאס פיקדה, על ידי שוטרים ב-2015 גרר גל מחאה נרחב, שהתבטא בסופו של דבר בהכרזה על תוכנית פנים-משטרתית לחיזוק האמון עם העדה האתיופית והקמת צוות ממשלתי להתמודדות עם גזענות. בתחילת 2019 התחדשה המחאה בעקבות מקרה המוות של סלומון טקה ז"ל בידי שוטרים.

מעל לחצי עשור מאז המחאה הראשונית והתוכניות, מפרסם היום (רביעי) מבקר המדינה דוח המתאר את מצב התנהלות גורמי האכיפה מול יוצאי אתיופיה מתחילת המחאות ועד שנה שעברה.

"הביקורת נעשתה במשטרה ובמח"ש, במשרד לביטחון הפנים, במשרד המשפטים, בצה"ל, בשירות בתי הסוהר ובהנהלת בתי המשפט. הביקורת בוצעה, בין היתר, באמצעות איסוף, ניטור, ניתוח והצלבה של נתונים ממאגרי המידע של הגופים המבוקרים. כמו כן, משרד מבקר המדינה ביצע הליך שיתוף ציבור עם משתתפים יוצאי אתיופיה כדי לשמוע את עמדותיהם בנוגע להתנהלות גורמי האכיפה כלפיהם", נכתב בדוח.

דמאס פיקדה (צילום: חיים זך, פלאש 90)
דמאס פיקדה (צילום: חיים זך, פלאש 90)

בגירים נעצרים יותר מפי שתיים, קטינים - פי כמעט ארבע

אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בישראל מונה כ-155,300 נפש, ושיעורה כ-1.7% מהאוכלוסייה. על פי ממצאי הדוח, בכל שלבי הליך האכיפה הפלילי, החל במעצר, עבור דרך פתיחת תיק החקירה וכלה בהגשת כתב אישום, שיעורם של יוצאי אתיופיה גדול משיעורם באוכלוסייה. למשל, שיעור תיקי החקירה של יוצאי אתיופיה בשנת 2019 גדול במידה ניכרת משיעורם באוכלוסייה - פי 3.8 בקרב קטינים, ופי 1.9 בקרב בגירים. הנתונים מעידים על שיטור יתר כלפי אוכלוסייה זו ועל חריגות גבוהה במיוחד עבור קטינים.

בדוח נכתב, על אף נתונים אלו, כי תוכנית חיזוק האמון עם המשטרה כן הביאה להפחתה מסוימת בשיטור כלפי קטינים יוצאי אתיופיה בשנים האחרונות, בשיעור של 4.1 אחוז במעצרים, ו-2.2 אחוז בתיקי החקירה. עם זאת, על אף פעולות המשטרה ומגמת השיפור בממדי שיטור היתר בקרב קטינים יוצאי אתיופיה, בשנת 2019 שיעורי השיטור והאכיפה כלפיהם נותרו גדולים בהרבה משיעורם באוכלוסייה. כמו כן, בעקבות סקרים שנערכו לטובת פרסום הדוח בקרב יוצאי אתיופיה, מידות האמון שלהם במשטרה ושביעות הרצון שלהם ממנה היו נמוכות בהרבה מאשר בקרב כלל האוכלוסייה.

הפגנות בעקבות הרג סלומון טקה (צילום: מאיר ועקנין, פלאש 90)
הפגנות בעקבות הרג סלומון טקה (צילום: מאיר ועקנין, פלאש 90)

"תיקים פתוחים מפריעים להליך הגיוס לצה"ל"

בדוח הוצגה תופעה מדאיגה באשר לאפשרות של צעירים מהעדה להתגייס לצה"ל: "נמצא כי תיקי חקירה פתוחים עלולים למנוע מקטינים את ההזדמנות לגיוס לצה"ל ולהשתלבות בחברה. מסתמנת תופעה ובה בני נוער יוצאי אתיופיה עם תיקי חקירה פתוחים כלל אינם יודעים שנפתחו תיקי החקירה נגדם, הם אינם יודעים מהו סטטוס הטיפול בהם, ולעיתים בהיעדר מוטיבציה, יכולת או תמיכה נבצר מהם לפעול לסגירת התיק כדי לקדם את גיוסם לצה"ל".

נשיא המדינה ושרת המשפטים לשעבר פרסמו בנובמבר 2018 מתווה למחיקת הרישום הפלילי של קטינים וצעירים יוצאי אתיופיה. במסגרת זו התקבלו וסומנו עד מאי השנה כ-140 בקשות למחיקת רישום פלילי, ומהן נענו בחיוב 48 בקשות בלבד. מיעוט הבקשות שהגישו צעירים יוצאי אתיופיה למחיקת רישום פלילי מעיד על פערים בהתאמת המתווה ובשיווקו במתכונתו הנוכחית לצעירים אלה, נוכח חוסר האמון שהם חשים כלפי רשויות אכיפת החוק.

מפכ''ל המשטרה עם משפחתו של סלומון טקה ז''ל (צילום: דוברות המשטרה)
מפכ''ל המשטרה עם משפחתו של סלומון טקה ז''ל (צילום: דוברות המשטרה)

פונים יותר למח"ש

שיעור התלונות שהגישו יוצאי אתיופיה למח"ש גדול ביותר מפי שניים משיעורם של יוצאי אתיופיה בקרב כלל האוכלוסייה. בביקורת עלה כי בשנים 2020-2017 נפתחו במח"ש 24,033 תיקים, ומכלל זה 1,074 (כ-4.5%) מהתלונות היו של יוצאי אתיופיה. 

כ-60% מהתלונות שהגישו יוצאי אתיופיה בשנים 2019-2017 מקורן בתיקי "חומר משטרתי" (מסמכים מחומרי החקירה של המשטרה בתיק פלילי, שמתועדת בהם אמירה או טענה שהעלה החשוד בנוגע לשימוש בכוח שהפעיל נגדו שוטר) ולא בתלונות יזומות. לרוב תלונות אלה אינן מבוררות והן נסגרות כי המתלונן זונח את תלונתו.

כמו כן, אין גורם אחד שמרכז את כל התלונות של יוצאי אתיופיה על התנהלות בלתי הולמת של שוטרים, המתקבלות במשטרה ובמח"ש. מיעוט התלונות המוגשות ליחידה לתלונות הציבור במשטרה ולמחלקת המשמעת במשטרה בגין התנהגות גזענית של שוטרים אינו עולה בקנה אחד עם תחושת יוצאי אתיופיה בדבר שיטור יתר כלפיהם. עם זאת, יש להדגיש כי התפלגות החלטות מח"ש לגבי תיקים של תלונות שהגישו לה יוצאי אתיופיה דומה להתפלגות החלטות מח"ש לגבי תיקים של תלונות שהוגשו לה מקרב כלל האוכלוסייה.

מח"ש, מחלקת משמעת והיחידה לתלונות הציבור במשטרה הן צמתים מרכזיים המאגדים בידיהם מידע רב בנוגע לתלונות על אלימות ויחס גזעני של שוטרים כלפי יוצאי אתיופיה, נכתב בדוח המבקר. בפועל, גופים אלה אינם מבצעים פילוח של תלונות לפי קבוצות אוכלוסייה, תלונות שמקורן בגזענות, אפליית אוכלוסיות מודרות, שיטור יתר ופרופיילינג (חשד לפעילות פלילית שמתבסס על צבע עור, שיוך אתני או סימן זיהוי אחר, המוביל להפעלה סלקטיבית ומפלה של מעצרים וחיפושים). "לפיכך", נכתב עוד בדוח, "הם אינם יכולים לבחון ולנתח מגמות בתלונות יוצאי אתיופיה בדבר יחס מפלה או גזעני של שוטרים, וכתוצאה מכך לפעול לשינוי המצב.

מחאת יוצאי אתיופיה (צילום: מאיר וקנין, פלאש 90)
מחאת יוצאי אתיופיה (צילום: מאיר וקנין, פלאש 90)

"שיטור היתר נגד יוצאי אתיופיה – נותר גדול"

מבקר המדינה ציין בסיכום הביקורת: "חמש שנים לאחר שהוחל ביישום התוכנית המשטרתית לחיזוק האמון בין יוצאי אתיופיה למשטרה, ולאחר שפורסם דוח הצוות הבין-משרדי, ובו גובשה תוכנית פעולה להתמודדות עם תופעת הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, נמצא כי על אף היותו של הנושא במוקד השיח הציבורי, וחרף העיסוק המוגבר של גורמי האכיפה בו והמאמצים הניכרים שהשקיעה המשטרה בעניינו במסגרת התוכנית המשטרתית, הרי ששיעורי השיטור והאכיפה כלפי יוצאי אתיופיה נותרו גדולים בהרבה משיעורם בקרב כלל האוכלוסייה, ומידת האמון של יוצאי אתיופיה במשטרה וכן מידת שביעות רצונם ממנה נותרו מועטות. על גורמי האכיפה לפעול למיגור תופעות הגזענות, שיטור היתר והפרופיילינג, לפעול בשקיפות תוך שיתוף פעולה ושיתוף ידע, ליחס שוויוני, הוגן ונטול פניות מצד גורמי האכיפה, על מנת שאזרחי ישראל יוצאי אתיופיה יחושו שווים בין שווים".

השר לביטחון פנים, עמר בר לב, התייחס לדוח, והבהיר: "האפליה אינה זרה לי. שנים רבות מידי זעקנו את זעקתם על שיטור יתר ואי הבנה מובנית של בני הקהילה על ידי גופי האכיפה בישראל. בסיוע המפכ"ל, שאני יודע כי הדברים בליבו גם כן, המשרד לביטחון הפנים יפקח ויבקר באופן הדוק על התוכנית המשטרתית. אנחנו נפעל להגדלת מידת האמון של יוצאי אתיופיה במשטרת ישראל, לחינוך כלל השוטרים, מהזוטרים ועד הבכירים ביותר, להיכרות עמוקה עם הקהילה, הבעיות שפוגעות בה וקסמה הייחודי".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בשנים באחרונות, המשטרה הכירה בפערים אל מול הקהילה, ולכן נעשו מגוון רחב של פעולות לחיזוק הקשר ולפתרון בעיות שונות. רק השבוע הוקמה במשטרה חטיבת הקהילות, שתהווה גורם מקצועי-ארצי מתכלל לנושא זה ותפעל לייצר מנגנונים ותהליכים נוספים, בקרב השוטרים ועם הקהילה.

"הפעילות המשטרתית שבוצעה בשנים האחרונות למניעת תיקי מגע מול הקהילה נושאת פרי, ולראיה חלה ירידה של 57% בקרב קטינים וירידה של 17% בקרב בגירים וגם בכמות המעצרים נרשמה ירידה משמעותית", הוסיפו.

בכל הנוגע לטיפול בחריגות משמעת, נאמר: "הטיפול בהתנהלות חריגה של שוטר מתבצע הן ע״י מח״ש- גוף חיצוני למשטרה, והן ע״י מחלקת משמעת, כשכל חריגה מנורמות ההתנהגות נבדקת ומטופלת בהתאם".