אבי ילאו, פעיל חברתי בן העדה האתיופית, שוחח היום (רביעי) עם ענת דוידוב בתכניתה "איפה הכסף" ב-103FM, זאת על רקע דו"ח מבקר המדינה, בו נקבע כי צעירים בני הקהילה האתיופית סובלים מאכיפת יתר ע"י המשטרה.
הוא דיבר על יחסה הבעייתי של המשטרה כלפי החברה האתיופית, על עתידם הכלכלי והחברתי של אנשיה, והבעיות איתן הם מתמודדים בחיי היום-יום.
"משטרת ישראל מדברת על בניית אמון ועושה כל מיני תוכניות, רק שהיא לא מתמודדים עם הבעיה המרכזית - הנורמות והפרקטיקות הגזעניות שהשתרשו במשך שנים בתוכה, ובזה היא לא רוצה ולא מוכנה לטפל", אמר ילאו בפתח דבריו.
"המפכ"ל הקודם רוני אלשיך ביטא במידה מסוימת את כל התפיסה של משטרת ישראל כשאמר 'טבעי שיחשדו בהם'", הוסיף. "כלומר, בעצם היותנו מובחנים בתוך מרחב לבן אז השחור הוא סוג של ארכיטיפ של החשוד המיידי, וככה ההתייחסות".
הפעיל החברתי התייחס לוועדה "שכבר הוקמה למיגור הגזענות בראשות מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, אמי פלמור, שהמליצה 51 המלצות אשר מתוכן 15 התייחסו באופן ישיר למשטרת ישראל. הם היו הגוף היחיד מבין שלל הגופים והמשרדים השונים שהביע התנגדות נחרצת לאמץ את אותן המלצות. כי בסוף יש בעיה אקוטית בכל מה שקשור למפגש הזה בין שוטרים לאזרחים".
הוא אמר כי "זה לא משהו ייחודי רק לקהילה האתיופית, אנחנו רואים את הביטויים של זה בצורה הרבה יותר חריפה. כשיש אירועים כמו של סלומון טקה ז"ל, יהודה ביאדגה ז"ל ויוסף סלמסה ז"ל, רואים שבסוף הפרקטיקות האלה הובילו לכך שחבר'ה צעירים איבדו את חייהם".
עם זאת, ילאו הביע אופטימיות בדבריו, כשאמר "שעם כל החסמים והאתגרים שיש לקהילה האתיופית, שהיא אמנם קהילה קטנה, אבל היא מצליחה להשיג לא מעט דברים ולהתקדם גם בשירות הציבורי וגם במגזר העסקי ובכלל. אנחנו רואים עלייה בנושא של השכלה ובאקדמיה, יש שיפור".
הוא טען כי חרף ההתקדמות "עדיין יש פערים גדולים, גם בתוך השכונות והפריפריה. יש פריפריה במובן הגיאוגרפי ופריפריה במובן המעמדי, שגם זה בא לידי ביטוי. ואנחנו רואים את זה בנושא של אחוז הזכאים לבגרויות, בכל מה שקשור ללימודים לתואר ראשון ושני, וככל שהתואר מתקדם יותר גם הפער גדול יותר. אנחנו גם רואים שחבר'ה אקדמאים עדיין מתקשים למצוא עבודה בתחום המקצועי שבו למדו. וגם אחרי שמצאו עבודה בתחום שלהם, רואים פערי שכר של 30-40 אחוז".
"יש קושי ראשוני למישהו ממוצא אתיופי בכלל למצוא את המשרה בתחום העיסוק, בגלל הנטוורקינג והקשרים המשפחתיים ועוד", הדגיש. "נקודת הפתיחה היא נמוכה. בעניין של פערי שכר זה כמו שקורה עם נשים. נתונים של הלמ"ס מראים שיש פערי שכר של 30-40 אחוז של זוג אקדמאיים ממוצא אתיופי לזוג שלא ממוצא אתיופי. יכול להיות הרבה פעמים שיש על אותה משרה פער, אבל רואים את זה יותר בחברות במגזר העסקי, וגם על זה צריך לתת את הדעת".
ילאו הבהיר גם את הקושי של בני הנוער להתקדם בחברה כאשר מוגשים נגדם תיקים פליליים: "הרבה מעבר לעניין של אם יתגייסו או לא, זה קודם כל פוגע בתחושת השייכות, בתחושה של 'האם זה הבית שלי'. לא יכול להיות שמי שאמור להגן עלייך ולהעניק לך ביטחון משדר לך ופועל בדיוק בצורה ההפוכה. היום אימהות ממוצא אתיופי חוששות בכלל שיהיה מפגש, כל סוג של מפגש, עם שוטרים, אז זה מעבר לכתם שמלווה אותך אחר כך בבגרות".
בסוף דבריו, דיבר גם על אחוז המתגייסים מבני העדה, שהוא "באמת גדול באופן יחסי לכלל האוכלוסייה. זה מלמד אותנו שלמרות כל החסמים ותחושת חוסר השייכות והאתגרים – עדיין מחפשים להשתלב בחברה הישראלית ולהיות חלק ממנה. אתגר נוסף שאנחנו רואים בנתונים הוא שלמעלה מ-11 אחוז מהכלואים בצה"ל הם ממוצא אתיופי כשהאחוז היחסי שלהם בצה"ל הוא שלוש נקודה משהו.
"גם שם, אחרי שהתגייסו והלכו לשרת, כי זה כרטיס הכניסה האולטימטיבי לחברה בישראל, יש פערים מטורפים. זה לא רק המשטרה, רואים את זה בכמה תחומים כי בסוף הסיפור הוא שיש פה גזענות שמושרשת בנורמות של הרשויות והמערכות האלה – ואת זה צריך לפרק. דו"ח פלמור עשה צעד גדול כשהכירו בכך שיש גזענות ממוסדת בחברה בישראל. הוקמה יחידה ממשלתית למאבק בגזענות, אבל כדי שבאמת תעשה את העבודה שלה בצורה אפקטיבית צריך לתת לה סמכויות, וגם לזה התייחס מבקר המדינה – שאין לה מספיק סמכויות", סיכם.