"זה קרה מוקדם בבוקר, בסביבות שבע וחצי הכל התחיל", היא שיחזרה תחילה. "התארגנו לפני שבתי הגדולה הייתה צריכה להגיע לגן, זה היה פורים, ארגנתי לה תחפושת של ליצן והכנתי לה את התיק, ואז החל כל הבלגן. הדבר הראשון שברק עשה זה לתת לי אגרוף בפנים, ואז הוא התחיל לחנוק אותי. זה לא משהו שקרה לפני, הייתי בהלם, אני זוכרת ששכבתי על הספה בזמן שהוא חנק אותי, ואמרתי לעצמי שמכאן אין תירוצים, אין דרך חזרה".
"בזמן החניקה לא הבנתי שברק רוצה להרוג אותי", היא סיפרה עוד על רגעי האימה, "אך אחרי זה, כשהוא הבין שהוא לא הצליח במשימתו, הוא אמר לי 'את היום מתה' באופן מפורש, בפנים". דרור נותרה המומה עד עצם היום הזה: "יש רגעים שאני אומרת, רגע זה היה, זה קרה לנו. אחרי שאמר לי שאני הולכת למות, הוא הלך להביא סכין מהמטבח. לא יצא לי בכלל קול. הוא שחט את כולנו".
"בכלל לא עלה על דעתי שהוא ימשיך לבנות, ישר ניסיתי להגיע לגוני כי ראיתי שהוא פגע בה", סיפרה על ביתה גוני התינוקת שנרצחה באותו אירוע אלימות מזוויע. "כשהגעתי אליה היא כבר לדעתי הייתה מתה. אני באמת לא יודעת מה עבר לו בראש, אני לא חושבת שמישהו יכול להבין את זה. הייתי במצב הישרדותי".
"אין חוקים שמגנים על קורבנות כי במצבים כמו שלי הן בדרך כלל מתות", מתחה דרור ביקורת על התנהלות החוק במקרים אלו. "אני לא מתה, ופתאום אין חוק שמגן עליי. יש המון חוקים שמגנים על הרוצח, מותר לו, הוא קובע, וזה מרתיח. גם בכל מה שקשור לבתי ולשינוי שם המשפחה, אם אני רוצה לשנות אותו אני צריכה אישור של בית משפט. ואני חושבת גם על העתיד, אני לא רוצה שהוא יבקש קיצור שליש ויתנו לו".
התרעות פיקוד העורף