לקראת יום האישה, שירות התעסוקה חושף: כך השפיעה הקורונה על נשים בשוק העבודה

אולם, מבהירים בשירות התעסוקה, התנועות התעסוקתיות של נשים במהלך משבר הקורונה מלמדות על חולשתן בשוק העבודה. "נשים היו אלו שיצאו משוק העבודה בהיקפים גדולים יותר בכניסה לסגרים ובמהלכם, אך גם היו אלו שחזרו למעגל העבודה בקצב מהיר יותר ביציאה מהסגרים וביניהם".

תנועות אלו, מסבירים בשירות התעסוקה, נובעות משני גורמים עיקריים – משלחי היד שנפגעו יותר בסגרים היו כאלה שמאופיינים בשיעורים גבוהים יותר של נשים מאשר גברים, כענפי המכירות, השירותים וההוראה שבכניסה לסגרים היו הראשונים להיפגע ממדיניות ההגבלות.

בנוסף, עם סגירת מערכת החינוך לא רק עובדות הוראה הוצאו לחל"ת, גם אמהות שאינן בתחומי ההוראה, כך עולה מהנתונים, יצאו בהיקפים גדולים יותר ממעגל העבודה בכניסה לסגרים ובמהלכם כדי לשהות עם הילדים בהיעדר מסגרת.

בחינת התפלגותן של דורשות העבודה הפעילות בסוף ינואר השנה מלמדת כי  27.2% הן צעירות (עד 34), 32.9% הן בגילאי העבודה העיקריים (35-50) ו-39.9% הן נשים מבוגרות יותר (מעל 51).

בהשוואה לערב המשבר, בפברואר 2020, עולה כי מספרן של הנשים היהודיות הלא חרדיות דורשות העבודה ירד ב-11.25%, של הנשים החרדיות ב- 10.06% ואילו של האחרות ב- 4.37%, כל זאת שעה שמספרן של הנשים הערביות המובטלות עלה ב-8.95%, ועמד בינואר 2022 על 28,683, המהוות 35.2% מכלל דורשות העבודה.

בניגוד לתמונת המצב ערב המשבר, אז היוו הנשים מיישובים בדירוג סוציואקונומי נמוך רוב של 52.4% בקרב דורשות העבודה, הרי שבינואר 2022 דווקא הנשים מיישובים בדירוג 5 ומעלה מהוות רוב של 50.4%.

מתוך 182,998 מענקי לידה ששולמו ב-2021, 140 אלף היו לנשים מהן רק כ-10,000 עצמאיות. רק 1,181 גברים לקחו חופשת לידה.