תרומת כליה מאדם חי נערכה לראשונה בישראל ב־1964 על ידי אם שתרמה לבנה החולה. מעשה זה נחשב באותם ימים לפריצת דרך בעולם הרפואה בישראל. בהמשך עיקר התרומות נעשו מגופם של נפטרים.

פריצת הדרך השנייה בתחום הייתה בהיבט התודעתי. בשנת 2009 ייסד הרב אברהם ישעיהו הבר ז"ל את עמותת "מתנת חיים", שהעלתה למודעות הציבורית את היכולת להציל חיי אדם על ידי תרומת כליה. הרבנית רחל הבר, המנהלת את העמותה מאז פטירתו של בעלה לפני כשנתיים ממגיפת הקורונה, מודעת מהיכרותה האישית לכך שרוב התורמים הם שומרי תורה ומצוות. עם זאת ולצד הגידול המרשים במספר התורמים, ב"מתנת חיים" שואפים להגדיל את מספר התורמים גם מהציבור החילוני.

קבוצת סטודנטיות למינהל עסקים בקמפוס לוסטיג של המרכז האקדמי לב הפיקה תוכנית ייעוץ, שכללה מחקר בקרב תורמי כליה. מחקרן של הסטודנטיות - מיכל דוסטאר, רותי שוורץ וחגית דרוק־הבר - מאשר שרוב תורמי הכליה בישראל מגדירים את עצמם כשומרי תורה ומצוות, וכי הם מהווים 87% מכלל התורמים האלטרואיסטים.