יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל: שליח חב"ד בשכונת קטמון בירושלים, הרב אור זיו, שוחח היום (רביעי) בתוכניתם של ינון מגל ובן כספית ב־103FM. הוא סיפר על המיזם אותו מנהל, בו מתנדבים מכינים כריכים לארוחת עשר לתלמידים ברחבי העיר, כאשר על כל כריך מוצגת תמונתו של החייל ליאל גדעוני ז"ל.
"אני והוריו של ליאל יזמנו את הפרויקט", אמר הרב זיו בפתח הריאיון, "בעברי הייתי לוחם גולני, בשנת 2001 התגייסתי ולצערי כמו רבים וטובים איבדתי חברים. בצוק איתן, איבדנו כמה מטובי בנינו. כשהגעתי לשבעה של המשפחות, נוצר קשר חזק עם ההורים של ליאל, מזל ואליהו. מצאו את ליאל הרוג, ואת המחבל שהרג אותו שוכב עליו, והבינו שהפעולה האחרונה שהצליח לעשות זה לחסל את מי שהרג אותו. ליאל היה ילד מדהים שתמיד חייך, זכיתי לשמוע כל כך הרבה סיפורים עליו, הוא היה אומר לכולם 'תחייכו בשלשות, במסדרים, תמיד תחייכו'. תמיד הוא היה עם חיוך על הפנים".
"בתור ילד בביה"ס, ליאל היה מביא עוד 2-3 כריכים, אולי יש מישהו רעב", הוסיף הרב, "אמרתי לאלי ומזל שזו הדרך שאני רוצה להנציח אותו, ובפעם ראשונה ראיתי חיוך קטן על פניה של מזל", שיתף בהתרגשות. "התחלנו ב־40 ארוחות בוקר בבית ספר שבו ליאל למד, והבוקר אנחנו כבר חמש שנים עם הפרויקט אוחזים בקרוב ל־100 ילדים ביום, שמקבלים כריך מאוד מושקע ואיכותי עם תמונתו של ליאל מוטבעת עליו. כל הילדים רואים את פניו ואת המשפט שהפך לצוואה שלו 'תמיד תחייכו כי חיוך זה שמחה, ושמחה זה הכוח להמשיך הלאה".
לסיום אמר הרב זיו: "ברוב המקרים יש פינת הנצחה עם תמונתו של ליאל, וסנדוויץ' שכל ילד יכול לבוא ולקחת בלי להתבייש. קיבלתי הודעה ממורה לפני יומיים: "בזכות הסנדוויצ'ים האלה בית הספר הפך להיות ממקום שקשה להיות בו למקום שכיף לבוא אליו". לצערי, עד היום יש הורים שאין להם את הדבר הפעוט הזה, יש מקרים כלכליים וגם מקרים של הזנחה. את הדבר הבסיסי שמקנה את השקט לכיתה ואת הביטחון התזונתי, זה חסר. מזל, אמו של ליאל ז"ל, אמרה לי שהיא לא רוצה הנצחה של אנדרטאות, של פסלים אלא הנצחה חיה, 'שבני ימשיך לחיות על פנים של ילדים אחרים'".
סייעה בהכנת הכתבה: מיכל קדוש, 103FM