מתן לוזון היה בעברו חניך בפנימייה וסיים שם את לימודיו בשנת 2015. לאחר מכן, הפך למדריך של שכבת ט' ועבד בפנימייה במשך שנתיים. קשה, הייתה בוגרת בית הספר הריאלי העברי בחיפה, ובוגרת שבט "כרמל" של הצופים. קשת התנדבה לשנת שירות בפנימייה, ועבדה במקום כשנתיים בחצי כמדריכה של שכבת יא'. עם היוודע האסון הכבד בתאונת הדרכים, במוסד החינוכי נותרו המומים.
בהמשך, סיפרה דרמון על קשת ז"ל": "היא הייתה מאוד רגישה ומכילה, בעלת יכולת מיוחדת לגעת בחניכים. את יובל הכרנו כשהיא התנדבה במקום בשנת שירות מטעם תנועת הצופים, לפני הרבה שנים", אמרה. "אחרי הצבא היא הגיעה לביקור מחזור ואז תפסנו אותה ואמרנו לה 'בואי, תחזרי להדריך'. מעכשיו לעכשיו, באופן בלתי צפוי היא אמרה אוקי ונכנסה להדריך את שכבת ראם, שעלו לכיתה יב'. היא לוותה את החניכים שלוש שנים והייתה אמורה לעלות איתם לכיתה יב' ולסיים איתם את שנתם האחרונה. זה שבר מאוד גדול, נוצר קשר של מעבר למשפחה".
דרמון הוסיפה וסיפרה על התמיכה שמקבלים ילדי הפנימייה מפסיכולוגים ועובדים סוציאליים: "מתאספים ועושים שיחות, מלווים את המשפחות, התלמידים והפצועים", אמרה. "הייתי עם הפצועים עד שלוש לפנות בוקר לוודא שכל אחד יקבל את המענה והטיפול כמו שצריך. אנחנו מתאספים ונמצאים יחד כדי להתמודד עם הטרגדיה - זה רגע מאוד קשה".
"תמיד הרגשתי שאתה האדם הנכון להתייעץ איתו בנוגע לתלמידים שלנו. ידעת מה נכון ומה צריך לעשות כשלי לא תמיד היה ברור. החיוך הגדול והמתוק שלך הסגיר את הנשמה הענקית שיש לך, הצלחת לגעת בכל תלמידה ותלמיד, והם בתמורה אהבו, העריכו והעריצו אותך. הרגישו שיש להם אח גדול, מישהו שתמיד יהיה איתם, יתמוך ויעניק אוזן קשבת לכל עניין שהוא".
גולדברג הוסיפה: "היה לנו מעט מדי זמן איתך, אפילו עוד לא הספקתי לספר לכם שנמשיך יחד גם שנה הבאה. אני מבטיחה לך שאשמור על טוהר ועל החניכים, שנזכור אותך, שנמשיך ללכת בדרך שלך ושהחותם שהותרת בנו, יישאר לנצח. תודה על מי שהיית, על הנפש היפה והמיוחדת שלך. תחזק אותנו מלמעלה, אנחנו צריכים הרבה כוחות. אוהבת אותך".
הוריה של יובל סיפרו על האהבה הגדולה שלה להדרכה בפנימייה: "היה לה אור בעיניים, היא אהבה מאוד להיות שם ותכננה ללמוד פסיכולוגיה", אמרו. "במשך 24 שנים היא הייתה נסיכה קסומה שאבדה לנו ולא מעכלים את האסון שפקד אותנו. אנחנו לא מבינים מה קרה, אובדן שלא נתפס. בחיים לא כעסה, היא הייתה מדהימה ומוכשרת".
אחת מחברותיה מחברותיה של יובל, שיתפה גם היא על תחושותיה לאחר האסון הכבד: "אני לא נושמת, איזו בחורה מדהימה את יובל. כמה רגישות, חמלה, אנושיות וראיית הטוב היו בך. אני יודעת מקרוב שנגעת בכל כך הרבה אנשים, בכל כך הרבה חניכות וחניכים. זה לא נתפס בכלל. אבדה ענקית. הלב שלי שבור בשביל החניכים והחניכות שכל כך אהבו אותך".
התרעות פיקוד העורף