צעירי הקהילה האתיופית מרגישים הדרה ודחיקה במסלולי החיים – כך עולה מממצאי מחקר חדש. בדיקה מקיפה שנערכה על ידי סטודנטים לחינוך בקריה האקדמית אונו חושפת כי כ־72.5% מצעירי העדה האתיופית חוו גזענות במרחב הציבורי, 51% טוענים במידה רבה שדחקו אותם ל"חברות" סגורות לאתיופים בלבד וכ־13% דיווחו כי תחושת ההדרה בבית הספר השפיעה במידה רבה על הציונים וההתנהגות שלהם.
כ־59% מהמשתתפים דיווחו כי התביישו ובחרו לא לשתף את קרוביהם בתחושת ההדרה שחוו מהסביבה. הצעירים דיווחו על אפליה, זלזול ונוקשות יתר כלפיהם בבתי הספר ובצבא. הבדיקה נעשתה על ידי סטודנטיות בנות העדה האתיופית מהפקולטה לחינוך בקריה האקדמית אונו, במסגרת הקורס ״תפקיד המחנך״, שמקדמות בימים אלו את המיזם החברתי "האדרה", לעצירת תחושת ההדרה בבתי הספר בקרב ילדים.
ט', בן העדה האתיופית, מספר על ימיו בבית הספר: "נהגו לשים את האתיופים בשולחנות שבסוף הכיתה. זכינו בבית הספר ליחס מזלזל ותחושה לפיה לא ייצא מאיתנו כלום. הזלזול של ההנהלה והמורים בי כתלמיד ובשאר התלמידים האתיופים נתנו לי את הכוחות ללמוד ולהוכיח שהם טועים".
צעירי העדה האתיופית שהשתתפו במחקר מסבירים שתחושת ההדרה אינה מסתיימת בבית הספר, אלא מגיעה גם לשירות הצבאי. א' בן העדה, הנמצא כעת בשירות סדיר בצה"ל, סיפר: "יש מפקדים שמעולם לא פגשו אתיופים. לא הכירו, לא ראו. כל מה שהם מכירים סביב האתיופים זה מהתקשורת הלא מחמיאה, בלשון המעטה. המון פעמים ישנן עקיצות על עברך הפלילי, גם אם אין להם שום הוכחות לכך".
אצל ר', אף היא בשירות סדיר, תחושת ההדרה הובילה עד למחשבות אובדניות. "הרגשתי שאני לבד ורק מישהי מהעדה שלי ניסתה לחבר אותי לכולם, בעוד שאחרים התערבו על זה שלא אחזור לבסיס שוב וכך קרה שניסיתי להתאבד", סיפרה. "כיום אני מודעת לתחושות הללו ונמצאת בטיפול עם תמיכה עוטפת".
עו"ד זאב קאסו, ראש תוכנית יוצאי אתיופיה בקריה האקדמית אונו: "אני לא מופתע מתוצאות המחקר. הוא משקף בדיוק את המצב בשטח והוא שם מראה קשה לכולנו בכל הנוגע ליחס שמקבלים צעירים וצעירות יוצאי אתיופיה, שהם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית".