מנהל המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי פרסם הבוקר (שלישי) דוח על אי־ביטחון תזונתי במדינת ישראל נכון ל־2021. על אף שיפור מסוים ביחס לשנה הקודמת, 2020, עדיין כ־16% מהמשפחות וכ־21% מהילדים חיים באי־ביטחון תזונתי, בעיקר במחוז ירושלים ובפריפריה הצפונית והדרומית.
נמצא שחמישית מהילדים במחוזות ירושלים והצפון חיים באי־ביטחון תזונתי מתמשך. כמו כן, אי־הביטחון התזונתי מתקיים גם באוכלוסייה הערבית ובקרב מקבלי קצבאות הקיום (קצבת הבטחת הכנסה וקצבת נכות).
בשנה שהמשיכה את משבר הקורונה הבריאותי והכלכלי, שיעור המשפחות החיות באי־ביטחון תזונתי ירד מ־18.1% ב־2016 ל־16.2% ב־2021. הירידה באי־ביטחון תזונתי החמור הייתה מתונה יותר: מ־8.9% מהמשפחות ב־2016, ל־8.2% ב־2021.
אצל היהודים, כ־11% סובלים ברמה כזו או אחרת מאי־ביטחון תזונתי. זאת לעומת שיעור גבוה בהרבה אצל האוכלוסייה הערבית, שבה 42.4% מהמשפחות סובלות מאי־ביטחון תזונתי - שיעור הגבוה כמעט פי 3 מהממוצע הכללי. אצל היהודים החרדים נרשם שיפור ניכר, ועדיין כ־19% מהמשפחות עם ילדים חיות באי־ביטחון תזונתי, מהן מחצית (8.5%) באי־ביטחון תזונתי חמור. מבין הקשישים, כמעט 13% סובלים ממחסור בתזונה ראויה ומאוזנת.
בין משקי בית של שני מפרנסים יש כ־156 אלף משפחות באי־ביטחון תזונתי, 10% מהן עם שני הורים עובדים. בקרב משפחות עם הורה יחידני מדובר בכ־40 אלף משפחות, 34% מהמשפחות החד־הוריות בישראל.
שר הרווחה יעקב מרגי (ש"ס) אמר על הנתונים: "זה מצב בלתי נסבל. הנחיתי את גורמי המקצוע להציג בפניי בהקדם תוכנית למיגור העוני ושיפור מצב אי־הביטחון תזונתי בישראל. מיד עם קבלת התוכנית אדרוש לקיים על כך דיון דחוף בממשלה על מנת לקדם הצעות החלטה לקידום התוכנית".