בצל סערת התלמיד הטרנסג'נדר מגבעת שמואל, וההחלטה להוציא אותו מבית הספר אליו הוא משתייך, המכון לחקר היהדות והציונות פרסם היום (שני) נתונים לפיהם, 44% מהציבור הדתי-לאומי סבורים דווקא כי בית ספר ממלכתי דתי יכול להכיל בתוכו ילד מקהילת הלהט"ב לעומת 34% הסבורים שלא. בנוסף, רוב גדול של הציבור הדתי לאומי פתוח לקבל לבית הכנסת או לקהילה אליה הוא משתייך הומואים ולסביות, משפחות חד מיניות וישנו אפילו רוב לקבלת אנשים אשר עברו גיור רפורמי.
בציבור החרד"לי לעומת זאת, התמונה שונה בתכלית ורובו המוחלט לא יהיה מוכן לקבל נציג מקהילת הלהט"ב ואף לא אדם שעבר גיור רפורמי. רק 23% מוכנים לקבל את הגישה כי מקומו של ילד מהקהילה הגאה יכול להיות גם בחינוך הדתי ו-51% מהציבור החרד"לי-תורני סבורים כי מקומו של ילד מקהילת הלהט"ב הוא בחינוך החילוני בלבד.
לגבי השאלה האם תתמוך בקבלת אדם בעל מאפיינים שונים לבית הכנסת או לקהילה אליה אתם משתייכים, נרשמה גם כן פתיחות מצד הציבור הדתי-לאומי: 62% מהמשיבים אמרו כי היו מוכנים לקבל גבר הומוסקסואל לבית הכנסת או לקהילה אליה הם משתייכים ואחוז דומה לגבי קבלה של אשה לסבית. למשפחה חד מינית נרשמה מעט פחות פתיחות, אבל עדיין רוב, עם 53% שיהיו מוכנים לקבל משפחה שכזו. נתון מפתיע ניתן לראות בנושא הגיור הרפורמי כאשר רוב גדול של הציבור המסורתי (72%) ומרבית הציבור הדתי (35% לעומת 28%)-לאומי יהיה מוכנים לקבל אדם אשר עבר גיור שכזה לקהילה או לבית הכנסת אליו הוא משתייך.
לעומת זאת, כאשר בוחנים את עמדות הציבור החרד"לי-תורני מגלים תמונה הפוכה, כאשר אותו הציבור מתנגד באופן כמעט גורף לקבלת להט"בים אל בית הכנסת או הקהילה אליה הם משתייכים ולדוגמא בשאלה בעניין קבלת משפחה חד מינית לקהילה, 40% אף אמרו שבמידה ומשפחה חד מינית תצטרף לקהילה הם אף ייפרשו ממנה. הגיור הרפורמי הוא קו אדום מבחינת הציבור החרד"לי-ורק 6% יהיו מוכנים לקבל חבר קהילה או בית כנסת שעבר גיור כזה, אחוז אפילו נמוך יותר מעבריין מין משוחרר עם 11%. לגבי השאלה האם חשוב לחשוף נוער דתי למגוון דעות ותפיסות או שעל כל מוסד חינוכי להיצמד לקו החינוכי שלו? גם כאן מראה הציבור הדתי-לאומי פלורליזם ופתיחות כאשר 60% מהמשיבים ענו כי על הילדים להיחשף למגוון דעות, לעומת 33% הסבורים כי על מוסד חינוכי להיצמד בדבקות לקו החינוכי. בקרב הציבור החרד"לי-תורני התמונה מתהפכת כאשר רק 29% מאמינים בפתיחות למגוון דעות לעומת 63% אשר סבורים כי על כל מוסד להיצמד לקו החינוכי שלו.
לגבי השאלה האם יכול להיות דבר כזה "קהילה להט"בית דתית": 43% מהציבור הדתי-לאומי סבור שכן ו-37% סבורים שלא. גם כאן, ישנו שוני מוחלט בין עמדת הציבור הדתי לאומי לציבור החרד"לי תורני אשר קובע באופן נחרץ (73%) שלא יכולה להיות קהילה דתית להט"בית לעומת 14% בלבד אשר סבורים שכן.
דניאל גולדמן, מייסד המכון לחקר היהדות והציונות: "הציבור הדתי-לאומי הרחב מראה גישה מכילה ומקבלת לציבור הלהט"בי מבחינת הקהילה ומוסדות החינוך. זאת בניגוד לגישה אשר עולה מהתנהלות מערכת החינוך הדתית וגורמים פוליטיים כלפי הילד בגבעת שמואל. באופן כללי, מן הסקר עולה תחושה כי הציבור הדתי לאומי שואף לקיים חברה ליברלית ופלורליסטית המבוססת על ערכים יהודיים של דרך ארץ וקבלת האחר, בעוד פוליטיקאים וגורמים נוספים מנסים להטות את אותו מגזר לכיוונים שמרניים, מסוגרים ואף קיצוניים. אנו קוראים לראשי החמ"ד לנהל מדיניות שקולה בנושא רגיש ומורכב זה, ובכלל ראוי לומר שמי שמעוניין לקיים חיי קהילה דתיים, יתקבלו בחיבוק בקהילה ובבית הספר".