המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם הבוקר (ראשון) דו שנתון בנושאי דת ומדינה, ובו סקירה של נתונים, המגמות והשינויים בנושאי דת ומדינה בחברה הישראלית. בין היתר, נחשפו נתונים בנושאי נישואין וגירושין, כשרות ושבת.
מוסדת הדת: הדוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה מתייחס בתחילתו לתקצוב מוסדת הדת לשנת 2020, וממנו עולה כי התקצוב עמד על 1.855 מיליארד שקלים, כאשר 77% ממנו התחלק בין שלושה מוסדות בלבד. על פי הנתונים, המשרד לשירותי דת תוקצב בסך 512 מיליון שקלים, המועצדה הדתית תוקבצה בסך 599 מיליון דשקלים, וחברת קדישא, תוקבצה בסך 313 מיליון שקלים. בתוך כך, שום מוסד ממוסדות הדת היהודיים אינו זכה לאמון רב של הציבור היהודי, כאשר האמון בחברת קדישא עמד על 45%, ורבני הערים על 38%. האמון במשרד לשירותי דת היה הנמוך ביותר, ועמד על 24% בלבד.
נישואין: על פי הדוח, מספר הזוגות הנישאים במוסדות הדת בישראל נמצא לאורך השנים בעלייה הדרגתית ההולמת את גידול האוכלוסייה. עם זאת, בקרב הציבור היהודי ישנה מגמת ירידה הדרגתית משנת 2015, שבה הגיע מספר הזוגות הנישאים לשיא של 39,111 זוגות. בשנת 2019, עמד המספר על 33,354, בשנת 2020 ירד המספר ל-27,006, ככל הנראה בשל מגפת הקורונה.
עוד עלה מהנתונים, כי משנת 2006 זוגות חד-מיניים שנישאו כדין במדינה זרה יכולים להירשם בישראל כנושאים. במהלך השנים, מאז החל הרישום, מספר הזוגות החד מיניים הנרשמים כנשואים עולה בכל שנה בהדרגה, והגיע לשיא בשנת 2019, אז נרשמו 185 זוגות. בסך הכל, רשומים בישראל 1,151 זוגות חד-מיניים, מתוכם 704 זוגות של גברים ו-447 זוגות של נשים.
ומה באשר לזוגיות ללא נישואין? מתוך נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, לאורך השנים ישנה עלייה הדרגתית וקבועה בשיעור הזוגות החיים במשותף ללא נישואין, מ-0.4% בשנת 1987 ל-5.2% בשנת 2020, שהם כ-96,555 זוגות. התופעה מתרחשת בעיקר בחברה החילונית, כאשר 10% מהזוגות החילונים הם זוגות שמנהלים ממש בית ללא להינשא ו-34% מהזוגות החיים במשותף ללא נישואין, הם גם הורים לילדים.
גירושין: מספר הזוגות המתגרשים נמצא במגמת עליה, כאשר בשנת 2019 הגיע למספר שיא של 15,992 זוגות, מתוכם 12,336 היו יהודים, 2,581 מוסלמים והיתר בני דתות אחרות או חסרי דת. במהלך העשור האחרון עלה מספר המתגרשים בקרב הזוגות היהודים ב-14%, ובקרב המוסלמים ב-44%.
שבת ויום מנוחה: מנתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי 19.8% מציבור העובדים בישראל מעל גיל 18 עבדו בשנה בשבת, כאשר 12.6% עבדו המשטח או מהמשרד, ו-7.2% מהבית. מניתוח הנתונים בין עצמאים לשכירים עולה כי מתוך השכירים - 18.8% עובדים בשבת, ואילו מתוך העצמאים - 26.6%. בקרב היהודים, שיעור העובדים בשבת עומד על 18.8%, ובקרב הערבים על 24.9%.
מתוך השכירים היהודים שעבדו בשבת בבית, 6% השיבו כי העבודה בשבת היא תנאי סף על מנת לעבוד במשרה, ו-23% ציינו כי העבודה בשבת איננה תנאי סף על מנת לעבוד במשרה, אך יש ציפייה שיעבדו. כמו כן, 71% ציינו כי הדבר נכון לגבי לבחירתם.
כשרות: 69% מהיהודים מקפידים ברמה מסוימת על אכילת מזון כשר. 46% טענו כי הם מקפידים תמיד ו-23% השיבו כי הם מקפידים באופן חלקי. כמו כן, 35% מהיהודים ציינו כי הם אוכלים רק בבית עסק שיש לו תעודת כשרות שהם סומכים עליה, ועוד 22% שומרים על כשרות לפי הבנתם או לפי הצהרה של בעל בית העסק, גם אם אין לו תעודת כשרות. 43% מהיהודים הנותרים אינם בודקים כלל את מידת שמירת הכשרות של בית העסק.
בכל הנוגע למספר העסקים הכשרים, 43% מהעסקים הכשרים נמצאים במרכז הארץ, 26% פועלים במחוז מרכז ו-16% במחוז תל אביב. במוז ירושלים ויהודה ושומרון פועלים 18% מהעסקים הכשרים, ובכל אחד מהמחוזות דרום, צפון וחיפה פועלים בין 11% ל-16%. כמו כן, 90% מהמסעדות בירושלים כשרות, לעומת 49% מהמסעדות בתל אביב.