זכרון השואה מלווה את החברה הישראלית בכל נקודת זמן, ואף תפס מקום בשיח הציבורי באירועי החודשים האחרונים. באופן מצער, במקרים רבים זיכרון השואה משמש דווקא להעמיק את פצעי הפילוג בחברה הישראלית.
בעוד שהשואה הולכת ומתרחקת, וקולותיהם של הניצולים מתמעטים, השאלה "כיצד לזכור את השואה" נותרה פתוחה: מהו הנרטיב של השואה? מה זוכרים ואיך? איך לומר כיום "לעולם לא עוד" - האם בהגנה על מדינת ישראל? האם במסעות לפולין? כיצד ניתן להעביר את זיכרון השואה מדור לדור, גם ללא קולות של עדים? ואיך ניתן לזכור יחד את השואה למרות המרחק והכעסים שהצטברו בחברה הישראלית בתקופה האחרונה?
טקס ה"התכנסות" ו"ההגדה ליום השואה" שמלווה אותו, הוא פתרון מוצע לשאלות החשובות והמשמעותיות האלה באמצעות תוכן ורעיונות שיתאימו לעוד שנים רבות. לצד זיכרון הסבל והשמד, מודגשים החיים היהודיים שהיו העמידה כנגד הרוע והמבט הצופה קדימה ויודע שאפשר וצריך לעבור משואה לתקווה.
השנה ההתכנסות תצוין בסימן "האחריות לתקווה של אבותינו ואימותינו" תוך מתן דגש על החיבורים המיוחדים שהתרחשו בשואה - בין דתיים לחילוניים, בין עדות שונות, או בין יהודים ולא יהודים – וזאת, כדי לתת מענה פירוד בחברה הישראלית ולהזכיר שניתן בכל מצב להתרומם מעבר לקשיים.
מאז שהופצה לראשונה ב-2015, ה"התכנסות" נערכת כיום במאות מוקדים בכל רחבי הארץ: בבתים, במרכזים קהילתיים, ישובים, קהילות, בתי ספר, תנועות נוער, באגודות סטודנטים ובמקומות עבודה. הטקס המרכזי ייערך הערב (שני) במכון הרטמן בירושלים בשעה 21:15, ויועבר בשידור חי. ינחו אותו יוזמת הטקס, הסופרת, הבמאית והחוקרת פרופ' מיכל גוברין והרבה תמר אלעד-אפלבום.
טקסים מרכזיים נוספים נערכים השנה בשיתוף בית המדרש "תא שמע" לדוברי צרפתית בירושלים, "בית תפילה ישראלי" בתל אביב, מרכז "חדרים" בחיפה ובית המדרש "עתיד במדבר" בירוחם.
על "ההגדה ליום השואה" (הגדת ההתכנסות)
המשתתפים בטקס ההתכנסות קוראים יחד מתוך "הגדה ליום השואה" שחוברה במיוחד לטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה. בהגדה שזורים קטעי קריאה, עדויות, דיון, תפילה, ואפילו רגעי שתיקה. ריבוי הקולות של נספים וניצולים, ושל דורות הזוכרים מעֵדות ומהשקפות שונות, פרוש על פני כל אחד מדפיה של ההגדה – ואליהם מצרפים המשתתפים את קולם, את זיכרונותיהם ואת מחשבותיהם כביטוי רב-פנים של אותה שותפות גורל ואחריות. "הגדת ההתכנסות" עוצבה על-ידי חבורה מגוונת של חוקרים, כותבים ומובילי עמותות העוסקות בשואה, ונועדה להתוות דרך ליצירת זיכרון חי, מתוך מעורבות אישית.